בקרב מבוגרים המתגוררים באזורים בהם רמות זיהום אוויר גבוהות, בפרט עקב כלי תחבורה, נטיה לרמות HDL נמוכות יותר ומספר קטן יותר של חלקיקי HDL, כך מדווחים חוקרים בעקבות תוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 6,654 משתתפים בגילאי 45-84 שנים, שהתגוררו בשש ערים גדולות בארצות הברית ולא סבלו ממחלת לב וכלי דם בתחילת מחקר MESA Air (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis Air Pollution).

החוקרים בחנו אילו משתתםים התגוררו באותה עת, גורמי זיהום באותו מיקום, רמות HDL בתחילת המחקר ומספר חלקיקי HDL שחלק מהמחקרים הקודמים טענו כי הינו מנבא טוב יותר של מחלות לב וכלי דם מרמות כולסטרול בלבד.

במדגם זה, ריכוז HDL הממוצע עמד על 50.8 מ”ג/ד”ל והמספר הממוצע של חלקיקי HDL עמד על 34 פיקומול/ליטר.

החוקרים בחנו עוד את ריכוז פחמן שחור (סמן לפליטת גזים עקב כלי תחבורה) וחומר חלקיקי עדין (במקרה זה PM2.5). החשיפה נבחנה באופן ממוצע לאורך תקופה של שבועיים, שלושה חודשים ושנה אחת לפני ההערכה.

מהנתונים עלה כי שינוי ברמות HDL זוהה לאחר חשיפה לטווח קצר ובינוני לזיהום אוויר. במהלך תקופה של שנה אחת, באלו עם חשיפה רבה יותר לפחמן שחור תועדו רמות HDL נמוכות יותר משמעותית, בהשוואה לאלו עם חשיפה מעטה יותר לזיהום. החוקרים השלימו תקנון לגורמים שכללו את מספר חלקיקי HDL, מספר שנות עישון, הכנסה ושימוש בניאצין.

בחשיפה במהלך שלושה חודשים, עליה של 5 µg/m3 בחשיפה ל-PM2.5 לוותה במספר נמוך יותר של חלקיקי HDL (0.64- מיקרומול/ליטר). החוקרים מציינים כי מספר חלקיקי HDL במחקר MESA Air נקשר באופן בלתי-תלוי עם טרשת עורקי תרדמה ומחלת לב כלילית.

ההשפעה של הפחתת רמות HDL בעקבות חשיפה לפחמן שחור זוהתה בשני המינים, אך הייתה בולטת יותר בנשים. בנוסף, זוהה קשר בולט יותר בין חשיפה במהלך שלושה חודשים ל-PM2.5 ומספר חלקיקי HDL בנשים, בהשוואה לגברים.

מדובר במחקר התצפיתי הגדול הראשון שהדגים קשר בין חשיפה לזיהום אוויר ובין מספר חלקיקי HDL.

Arterioscler Thromb Vasc Biol 2017

לידיעה במדסקייפ