במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על ממצאי סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, מהם עולה כי השימוש בתרופות ממשפחת סטטינים והתערבויות אחרות להפחתת רמות שומנים בדם, הפועלות דרך העלאת ביטוי קולטנים ל-LDL במטרה להפחית רמות חלקיקי כולסטרול מסוג LDL, מלווה בסיכון יחסי דומה למחלות כלי דם מג’וריות לפי שינוי ריכוז חלקיקי LDL.
במסגרת הסקירה ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין הפחתת ריכוז חלקיקי LDL ובין הירידה היחסית בסיכון למחלות לב וכלי דם עם טיפולים שונים ממשפחת סטטינים והתערבויות אחרות.
לאחר חיפוש בספרות הרפואית החוקרים כללו בסקירה 312,175 משתתפים (גיל ממוצע של 62 שנים) מ-49 מחקרים עם 39,645 אירועים וסקולאריים מג’וריים. הסיכון היחסי לאירועים וסקולאריים מג’וריים לכל ירידה של 38.7 מ”ג/ד”ל בריכוז LDL עמד על 0.77 עם סטטינים ו-0.75 עם התערבויות מוכחות אחרות, הפועלות בעיקר דרך הגברת ביטוי קולטנים לחלקיקי LDL (תזונה, סופחי חומצות מרה, מעקף אילאום ו-Ezetimibe). עבור חמש ההתערבויות הללו יחדיו, הסיכון היחסי עמד על 0.77 לאירועים וסקולאריים מג’וריים לכל ירידה של 38.7 מ”ג/ד”ל בריכוז LDL. באשר להתערבויות אחרות, יחס הסיכון שתועד בהשוואה ליחס הסיכון הצפוי בהתבסס על דרגת הפחתת LDL במחקרים עמד על 0.94 עם פיבראטים, שיעור נמוך מהצפוי (כלומר, ירידה גדולה יותר מהצפוי); 1.01 עבור מעכבי CETP (Cholesteryl Ester Transfer Protein), שהייתה גבוהה יותר מהצפוי (כלומר, ירידה קטנה יותר בסיכון) ו-0.49 לעומת 0.61 עם מעכבי PCSK9 (Proprotein Convertase Subtilisin/Kexin type 9).
הירידה האבסולוטית ריכוז חלקיקי LDL נקשרה באופן מובהק עם הירידה האבסולוטית באירועים כליליים מג’וריים (11,301 אירועים, כולל תמותה כלילית או אוטם שריר הלב) במחקרים להערכת מניעה ראשונית (שיעור נמוך ב-1.5% לכל ירידה של 38.7 מ”ג/ד”ל בריכוז חלקיקי LDL) ומחקרי מניעה שניונית (שיעור אירועים נמוך ב-4.6% לכל ירידה של 38.7 מ”ג/ד”ל בריכוז חלקיקי LDL).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!