מנתונים ארוכי טווח של מחקר העוקבה המפורסם Framingham Heart Study Offspring Cohort עולה כי ריכוז HDL נמוך לבדו אינו בהכרח מנבא סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם באופן שאינו תלוי בריכוז שומנים אחרים בדם והממצאים מעלים ספק באשר לשאלה אם HDL הינו יעד טיפול בפני עצמו.

בסקירה החדשה בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,590 משתתפים במחקר, ללא מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, שהיו במעקב בין 1987 עד 2011. ריכוז HDL נמוך (פחות מ-50 מ”ג/ד”ל בנשים ופחות מ-40 מ”ג/ד”ל בגברים) הוגדר כהפרעה מבודדת בנוכחות טריגליצרידים ו-LDL בטווח אופטימאלי (מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל). פרופיל זה תועד ב-2.3% מהמדגם.

הסיכון למחלות לב וכלי דם עלה באופן חד במשתתפים עם HDL נמוך, כאשר רמות שומנים אחרים לא היו אופטימאליים, בהשוואה לאלו עם HDL נמוך בלבד, גם לאחר תקנון לגיל בעת בדיקה ראשונה של פרופיל השומנים, מין, סוכרת, יתר לחץ דם ועישון.

יחס הסיכויים למחלות לב וכלי דם במהלך המעקב באלו עם HDL נמוך עמד על 1.3 באלו עם ריכוז LDL של 100 מ”ג/ד”ל ומעלה וטריגלצרידים מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל; 1.3 באלו עם LDL נמוך מ-100 מ”ג/ד”ל וטריגליצרידים של 100 מ”ג/ד”ל ומעלה; ו-1.6 באלו עם ריכוז טריגליצרידים ו-LDL של 100 מ”ג/ד”ל ומעלה.

התוצאות היו דומות בנוכחות רמות טריגליצרידים גבוהות (150 מ”ג/ד”ל ומעלה) וריכוז LDL גבוה (130 מ”ג/ד”ל ומעלה).

ריכוז HDL מוגבר לווה בירידה של 20-40% בסיכון למחלות לב וכלי דם, בהשוואה לריכוז HDL נמוך בלבד. עם זאת, לא זוהתה השפעה משמעותית על הסיכון בנוכחות ריכוז טריגליצרידים ו-LDL של 100 מ”ג/ד”ל ומעלה.

Circ Cardiovasc Qual Outcomes 2016

לידיעה במדסקייפ