פרופ’ אפק , מנכ”ל משרד הבריאות: ”הגיע הזמן לשקול החזרת התרופות שאינן בסל לביטוחים המשלימים” (הארץ)

ע”פ דיווח באתר “הארץ”, משרד הבריאות שוקל לאפשר החזרת הכיסוי לתרופות שאינן בסל לביטוחים המשלימים של הקופות.

בדיון שהתקיים אתמול במועצת הבריאות לרגל אישור המלצות ועדת הסל לשנת 2015, אמר פרופ’ אפק, מנכ”ל משרד הבריאות (בתמונה) כי “הגיע הזמן לבחון מחדש את ההחלטה, משרד הבריאות יכין תכנית מקצועית ויציג אותה לאישור שר הבריאות והממשלה“.

כזכור, עד 2007 ניתן היה לקבל תרופות חיוניות שלא היו בסל במסגרת הביטוחים המשלימים, אך במסגרת “עיסקה” שכללה התחייבות להרחבת סל בהיקף של 300 מיל’ ש”ח בשנה, בוטלה האפשרות לכיסוי מימון של תרופות חיוניות באמצעות הביטוחים המשלימים. כתוצאה מכך ניתן היה לרכוש פוליסה כזו רק באמצעות ביטוחי בריאות פרטיים.

בכתבה מדווח כי גם כללית וגם מכבי ברכו על ההודעה והביעו בה תמיכה.

לכתבה ב”הארץ”

הערת המערכת: לאור מסקנות ועדת גרמן לא בטוח שהמנכ”ל היה מכריז על הודעה זו אם שרת הבריאות גרמן עדיין הייתה משמשת בתפקידה…לעצם העניין – כדאי לזכור שהטיעון המרכזי שבגללו הוצאו התרופות החיוניות שאינן בסל מהביטוחים המשלימים של הקופות היה יצירת חוסר שוויון “ממלכתי” בין מי שיכול להרשות לעצמו ביטוח משלים ומי שלא בנושא קריטי של הצלת חיים. כלומר, הגישה הייתה שהביטוח המשלים של הקופות מיועד ל”פנק” ולשפר איכות שירות וטיפול למבוטחים במשלימים אבל לא לגרום לאפלייה של “חיים ומוות”. הבעיה הזו עדיין קיימת, ולכן נראה, במיוחד לאור העובדה שכ-75% מהציבור בארץ רכש כבר ביטוחים משלימים, שהדבר הנכון הוא להעלות במעט את המס של ביטוח הבריאות (כשלבעלי הכנסות נמוכות לא תהיה העלאה) הבסיסי, ובתוספת ההכנסה שתוזרם ישירות לקופות החולים ניתן יהיה לאפשר או את הגדלת תקציב הרחבת הסל ל-500 עד 1 מיליארד ש”ח בשנה (מה שאמור לתת מענה כמעט מלא לצרכים) או ליצור קרן למימון תרופות שאינן עדיין בסל על בסיס בחינה פרטנית של בקשות מטופלים וחוות דעת והמלצות רפואיות. כך תוכל כל האוכלוסיה להנות מהתרופות החיוניות שעדיין לא בסל כיום, ללא אפליה, ללא הוצאה פרטית נוספת מצד האזרחים (יש להניח שמרבית אלה שיש להם ביטוח משלים כיום לא יזדקקו לו לאחר עדכון זה ואפשרות בחירת מנתח במסגרת הביטוח הבסיסי) . צעד זה גם יחזק את הרפואה הציבורית, שמלכתחילה היה הטריגר המרכזי של ועדת גרמן …

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן