רמות גבוהות של HDL באוכלוסיה מבוגרת, קשורות באופן הפוך לסיכון לשבץ תרומבו-אמבולי, כך עולה ממחקר המתפרסם החודש ב-Am J Epidemiol .

עד כה היה ידוע שרמות גבוהות של HDL קשורות לסיכון מופחת למחלות לב, אך הקשר לשבץ היה פחות ברור, במיוחד בקרב מבוגרים, מסבירים החוקרים את מטרת מחקרם.

החוקרים בחנו את הקשר בין HDL לשבץ לפי ניתוח נתונים של אוכלוסיה בגילאים שבין 71-93 , אשר השתייכו לתכנית הלב של הונהולולו. נמדדו ערכי ה-HDL  בשנים 1991 עד 1993, ונערך מעקב אחר האוכלוסיה עד שנת 1998 לצורך איסוף מידע הנוגע לשבץ תרומבו-אמבולי או מוחי.

ממוצע ערכי ה-HDL היה 51 מ”ג/ד”ל. ערכים נמוכים, בינונים וגבוהים נמצאו בקרב 18%, 58% ו-24% בהתאמה.

בתקופת המעקב אירעו 137 מקרי שבץ, מהם 89 תרומבואמבולים ו-48 מוחיים. לא נמצא קשר בין רמות ה-HDL ואירועי שבץ מוחי. הקשר בין HDL לשבץ תרומבואמבולי נמצא כקשר יורד באופן מובהק. הסיכון היחסי לאירוע תרומבואמבולי במטופל עם רמות נמוכות של HDL היה גבוה פי 2.7 לעומת הסיכון של מטופל עם רמות גבוהות של HDL: שיעור של 10.6 מקרים ל-1000 שנות אדם לבעלי HDL נמוך בהשוואה ל-3.6 מקרים ל-1000 שנים לאדם עם HDL גבוה.

לתוצאות אלה משמעות גדולה עוד יותר באוכלוסיה של מטופלים עם יתר לחץ דם או סוכרת. החוקרים מסכמים כי רמות HDL בקרב מבוגרים הוא גורם חיזוי יעיל להערכת הסיכון לשבץ ואיתור מטופלים בסיכון.

Am J Epidemiol 2004;160:150-157.

לדיווח במדסקייפ