גורמי סיכון קרדיווסקולרים מעלים סיכון לאי ספיקת לב במטופלים ששרדו Non Hodgkin Lymphoma (מתוך Journal of Clinical Oncology)

מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין

כימותרפיה כדוגמת anthracycline קשורה באי ספיקת לב במטופלים אשר סבלו וטופלו ב NHL (Non Hodgkin Lymphoma). במאמר שפורסם ב Journal of Clinical Oncology בספטמבר 2017, נמצא כי מחלות קרדיווסקולריות וגורמי סיכון קרדיווסקולרים קשורים בעליה בסיכון לאי ספיקת לב בקרב מטופלים אלה.

במחקר הוכללו מטופלים אשר אובחנו עם NHL בשנים 2000-2010, על פי הרשומות הדניות. למטופלים אלה הותאמו אנשים בקבוצת הביקורת אשר היו זהים מבחינת גיל ומין. אי ספיקת לב נבדקה 9 חודשים לאחר זמן האבחנה. נעשה שימוש ב cox regression analysis על מנת להעריך את ההבדל הראשוני בסיכון ללקות באי ספיקת לב בין הקבוצה שטופלה ל NHL לבין קבוצת הביקורת. נבדקו גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים (יתר ל”ד, דיסליפידמיה, סכרת) ונוכחות של מחלה קרדיווסקולרית. נעשה שימוש ב cox regression רב משתנים על מנת להעריך את הקשר בין מחלה או גורמי סיכון קרדיווסקולרים לבין אי ספיקת לב.

בקרב 2,508 המטופלים אשר סבלו מ NHL וטופלו, ו 7,399 המטופלים בקבוצת הביקורת, הסיכון לאי ספיקת לב בקבוצת המטופלים שסבלו מ NHL היה גבוה ב 42% לעומת האוכלוסיה הכללית (HR 1.42, CI 1.07-1.88). בקרב מטופלי NHL, 115 מטופלים אובחנו עם אי ספיקת לב לאחר ממוצע מעקב של שנתיים וחצי. לפני אבחון ה NHL, ל 39% היו 1 גורמי סיכון קרדיווסקולרים. 92% מהמטופלים טופלו בכימותרפיה המכילה anthracycline. באנליזה רבת משתנים, נוכחות של מחלת לב איסכמית טרם הלימפומה היתה קשורה עם סיכון יתר לאי ספיקת לב (HR 2.71, CI 1.15-6.36). לעומת זאת, מחלת כלי דם לא היתה קשורה בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב (P > 0.05). מטופלים אשר טופלו ללימפומה וברקע גם סבלו מגורמי סיכון קרדיווסקולרים היו בסיכון גבוה יותר לאי ספיקת לב לעומת מטופלים ללא גורמי סיכון (HR 1.63, CI 1.07-2.47, עבור השוואה בין גורם סיכון אחד להיעדר גורמי סיכון, HR 2.86, CI 1.56-5.23 עבור השוואה בין 2 גורמי סיכון להיעדר גורמי סיכון, P < 0.01 עבור שניהם).

מסקנת החוקרים היתה כי במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסיה זה, נוכחות של מחלות רקע או גורמי סיכון קרדיווסקולרים היו קשורים עם עליה בסיכון לאי ספיקת לב בקרב מטופלים אשר סבלו וטופלו ב Non Hodgkin Lymphoma.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן