עדכונים ברפואה פנימית; בלוג לשבוע המתחיל ב־30 בנובמבר 25

לפניכם הבלוג השבועי של פרופ’ מוטי רביד

אספירין – מניעה שניונית, קלופידוגרל ואחרים.

במטופלים אחר אוטם בשריר הלב או לאחר אירועי לב והתערבות פולשנית אני רואה שעדיין נרשם טיפול אנטי־אגרגנטי כפול [לרוב אספירין + קלופידוגרל (פלוויקס)]  למשך שנה, ואז מפסיקים את הטיפול בפלוויקס וממשיכים את הטיפול באספירין. במיעוט המטופלים הטיפול הכפול נרשם לחודש (עד שלושה חודשים) ואז הפלוויקס מופסק והאספירין נמשך. לרוב נהוג לרשום טיפול ב־PPI כביכול כדי לקדם אפשרות של מחלה פפטית שתתעורר או תוחמר על ידי אספירין.

לשמרנים שבינינו, ראו מספר  מחקרים שפורסמו לאחרונה  השומטים את השטיח תחת רגלי הטיפול הכפול ומראים עדיפות לקלופידוגרל ( או תכשיר אחר מקבוצת מעכבי הרצפטורים ל- PZY(12), כמו פרזוגרל ואחרים).

  1. מטא־אנליזה של כמה מחקרים מבוקרים פרוספקטיביים מכמה מדינות באירופה שכללו, יחד, 24,325 מטופלים  במעקב יותר משנתיים לאחר אירוע קרדיאלי ו־PCI.

המטופלים הוקצו אקראית לטיפול אנטי־אגרגנטי בחוסם רצפטורים ל־(12)PZY (המטופלים קיבלו Ticagrelor או Clopidogrel) או אספירין. תוצאות הקצה למחקר

(Primary end-points) היו שיעור ההיארעות של כלל אירועי מחלת לב כלילית (MACE) ואירועי דמם.

התוצאות היו חד משמעיות; שיעור ההיארעות הכולל של MACE היה קטן משמעותית בקבוצה שקיבלה מעכבי PZY לעומת אספירין (p=0. 012) בעיקר עקב שיעור נמוך של אירועי אוטם בשריר הלב. לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות לגבי הסיכון לדמם.

Am J Cardiol 2023;82:89

  1. מחקר פרוספקטיבי מבוקר מחולק רנדומלית  שהשווה טיפול אנטי אגרגנטי כפול (קלופידוגרל+אספירין) לטיפול בקלופידוגרל +פלצבו. במחקר השתתפו 3,400 נבדקים לאחר אירוע לב ו־PCI. משך המעקב היה שנה אחת.

לא היה הבדל  בין הקבוצות בשיעור אירועי MACE (3.7/1000  לעומת 3.6/1000, בקבוצות הטיפול הכפול לעומת הפלצבו וקלופידוגרל, בהתאמה), אולם שיעור אירועי דמם היה גבוה משמעותית בקבוצה שקבלה טיפול כפול (4.6/1000 לעומת 2.1/1000 , p<0.001).

Lancet 2024 ;403:1866

מסקנת ביניים

לטיפול אנטי אגרגנטי כפול אין יתרון במניעה שניונית של אירועים כליליים, לעומת טיפול בתכשיר בודד מקבוצת מעכבי (12) PZY. לעומת זאת, הסיכון לדמם הוא יותר מכפול במטופלים בשני תכשירים.

לכן נראה לי נכון  להציע שגם אלה המאמינים ביתרון הזמני שבטיפול הכפול יסתפקו בטיפול כפול למשך החודש הראשון לאחר הפעולה ויותירו תכשיר אחד לטיפול ארוך הטווח.

תשובה חלקית לשאלה לגבי העדפת תכשיר אחד על פני אחר לטיפול ממושך יש במאמר שצוטט לעיל מ־Am J Cardiol המראה כי לאספירין אין יתרון מניעתי ולעומת זאת השימוש בו מעלה משמעותית את הסיכון לדמם.

פרופ’ מוטי רביד, פרופסור מן המניין (אמריטוס) הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן