במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology מדווחים חוקרים מגרמניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם הלם קרדיוגני משנית לאוטם לבבי, נזק כלייתי חד שהופיע בתוך 48 שעות מהווה גורם פרוגנוסטי שלילי, עם אי-יציבות המודינמית חמורה, דחק מטבולי ועליה משמעותית בשיעורי התמותה באשפוז.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 369 חולים (גיל ממוצע של 69.2 שנים, 33.1% נשים) עם הלם קרדיוגני משנית לאוטם לבבי במטרה לבחון את הקשר בין מועד הופעת נזק כלייתי חד ומאפייני החולים, עצימות הטיפול ותוצאות קליניות.
מבין כלל החולים, 143 חולים (38.8%) פיתחו נזק כלייתי חד בתוך 96 שעות, מהם 81 (56.6%) עם הופעה מוקדמת של נזק כלייתי חד (תוך 48 שעות) ו-62 חולים (43.4%) אובחנו עם הופעה מאוחרת של נזק כלייתי חד (מעל 48-96 שעות).
הלם קרדיוגני משנית לאוטם הוגדר בנוכחות לחץ דם סיסטולי נמוך מ-90 מ”מ כספית במשך לפחות 30 דקות או צורך בתמיכת וזופרסורים, סימני תת-זילוח לאיברי מטרה ואבחנה של אוטם לבבי חד. עוד נדרשה זמינות בדיקות קריאטינין בדם במהלך 96 השעות הראשונות לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ להבטחת סיווג נכון של מועד הופעת נזק כלייתי חד.
התוצא העיקרי היה תמותה באשפוז, תוצאים משניים כללו את חומרת נזק כלייתי חד (שלבים 1-3), צורך בטיפול כלייתי חליפי, משך הנשמה מלאכותית ומינון נוראפינפרין לאורך הזמן.
מהנתונים עולה כי הופעה מוקדמת לעומת הופעה מאוחרת של נזק כלייתי נקשרה עם עם עליה בריכוזי קריאטינין בתחילת הדרך (p=0.048) וריכוזי לקטט באשפוז ולאחר 24 שעות (p=0.032 בשני המקרים), דרישה רבה יותר לנוראפינפרין לאחר 24 שעות (p=0.044) והנשמה מלאכותית תדירה יותר (p=0.011).
שיעורי התמותה באשפוז היו גבוהים יותר משמעותית בחולים עם הופעה מוקדמת של נזק כלייתי חד לעומת אלו עם הופעה מאוחרת של הפגיעה הכלייתית (71.6% לעומת 54.8%, p=0.018).
חולים עם הופעה מוקדמת של נזק כלייתי חד נדרשו לטיפול כלייתי חליפי בשכיחות גבוהה יותר (29.6% לעומת 16.1%, p=0.037) ונזקקו לתמיכה נשימתית לתקופה ממושכת יותר (חציון של 194 לעומת 128 שעות, p=0.02), בהשוואה לאלו עם הופעה מאוחרת של נזק כלייתי חד.
ריכוזי קריאטינין גבוהים יותר בתחילת הדרך (יחס סיכויים מתוקן של 5.68 לכל מ”ג/ד”ל, p=0.008) ורמות לקטט מוגברות לאחר 24 שעות (יחס סיכויים מתוקן של 2.67 לכל מילימול/ליטר, p<0.001) זוהו כמנבאים בלתי-תלויים של הופעה מוקדמת של נזק כלייתי חד; הופעה מוקדמת של נזק כלייתי חד נקשרה בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לתמותה באשפוז (יחס סיכויים מתוקן של 2.12, p=0.015).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הופעה מוקדמת של נזק כלייתי חד, בפרט בתוך 48 שעות, מלווה בסיכון מוגבר לאי-יציבות המודינמית חמורה, דחק מטבולי ועליה משמעותית בשיעורי התמותה באשפוז. ממצאים אלו תומכים בשילוב מועד הופעת נזק כלייתי חד במודלי סיכון ומדגישים את הצורך בזיהוי מוקדם והתאמת גישות טיפול לשיפור התוצאות בחולים אלו.
BMC Nephrol, Jan 6, 2026







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!