התועלת של קולכיצין במניעת תסמונת PPS ופרפור פרוזדורים לאחר ניתוח (JAMA)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בקרב חולים לאחר ניתוח לבבי, טיפול בתר-ניתוחי בקולכיצין הביא להפחתת שיעורי ההיארעות של תסמונת PPS (Postpericardiotomy Syndrome), אך ללא הפחתת שיעור אירועי פרפור פרוזדורים או תפליט פריקרדיאלי/פלאורלי לאחר הניתוח.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמונת PPS, פרפור פרוזדורים לאחר ניתוח ותפליטים לאחר ניתוח אחראיים לתחלואה מוגברת ועליה בהוצאות הרפואיות לאחר ניתוח לבבי. מאחד המחקרים בנושא עלה כי טיפול בקולכיצין לאחר ניתוח מונע סיבוכים אלו. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול בתר-ניתוחי בקולכיצין להפחתת הסיכון לתסמונת PPS, פרפור פרוזדורים לאחר ניתוח ותפליט פריקרדיאלי או פלאורלי לאחר ניתוח.

מדובר במחקר מבוקר-פלסבו, אקראי, כפל-סמיות, שכלל 360 מועמדים לניתוח לבבי מ-11 מרכזים באיטליה, בתקופה שבין מרץ 2012 ועד מרץ 2014. המחקר לא כלל חולים שאינם בקצב סינוס בעת הגיוס למחקר, מושתלי לב או חולים עם התוויות נגד לטיפול בקולכיצין. החולים חולקו באקראי לטיפול בפלסבו (180 חולים) או קולכיצין (במינון 0.5 מ”ג, פעמיים ביום, בחולים במשקל של 70 ק”ג ומעלה, או 0.5 מ”ג, פעם ביום באלו במשקל נמוך יותר; 180 חולים), החל מ-48-72 שעות לפני הניתוח ועד לחודש לאחר הניתוח.

התוצא העיקרי היה שיעורי PPS בתוך שלושה חודשים; תוצאי סיום משניים עיקריים כללו אירועי פרפור פרוזדורים לאחר הניתוח ואירועי תפליט פלאורלי או פריקרדיאלי.

מהתוצאות עולה כי שיעורי תוצא הסיום העיקרי עמדו על 19.4% מהחולים שטופלו בקולכיצין (35 חולים) ועל 29.4% מהמטופלים בפלסבו (53 חולים). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בתוצאי הסיום המשניים שכללו פרפור פרוזדורים לאחר ניתוח (33.9% מהמטופלים בקולכיצין לעומת 41.7% מהמטופלים בפלסבו) או שיעורי תפליט פלאורלי/פריקרדיאלי לאחר ניתוח (57.2% לעומת 58.9%), אם כי תועדה ירידה בשיעורי פרפור פרוזדורים לאחר-ניתוח מניתוח נתונים מוגדר מראש תחת-טיפול (27% מהמטופלים בקולכיצין לעומת 41.2% מהמטופלים בפלסבו).

11.7% מהמטופלים בקבוצת הפלסבו פיתחו תופעות לוואי , זאת בהשוואה ל-20% מהמטופלים בקולכיצין (NNH=12), אך שיעורי הפסקת הטיפול היו דומים בשתי הקבוצות. לא דווח על אירועים חריגים חמורים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי הטיפול בקולכיצין מסייע בהפחתת הסיכון לתסמונת PPS לאחר ניתוח לבבי. עם זאת, הסיכון המוגבר לתופעות לוואי במערכת העיכול פוגעים בתועלת האפשרית של הטיפול במצבים אלו.

JAMA. Published online August 30, 2014

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן