התוצאות עם השימוש במסתמים אאורטליים מכאניים דו-צניפיים מדור-חדש להחלפת המסתם היו טובות מבחינת בטיחות ויעילות הטיפול עם מתן נוגדי-קרישה במינון נמוך, כך שניתן היה להפחית את  הצורך בטיפול אגרסיבי בקומדין, העשוי להגדיל את הסיכון לדימומים. מדובר בנתוני ביניים ממחקר PROACT (Prospective Randomized On-X Anticoagulation Clinical Trial) להערכת חולים בסיכון גבוה להחלפת מסתם אאורטלי ב-36 מרכזים, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Thoracic Surgery.

במחקר זה, חולים שחולקו באקראי לטיפול בקומדין במינונים נמוכים הצליחו לשמור על ערכי INR בטווח בטוח תוך הדגמת ירידה משמעותית בסיכון לדימומים, וללא עליה בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לאלו שטופלו בקומדין במינון סטנדרטי.

במונחים של דימומים מג’וריים, מינוריים או דימומים מכל סוג, החוקרים זיהו תועלת משמעותית בקבוצת ההתערבות (מינון נמוך), בהשוואה לקבוצת הביקורת (מינון סטנדרטי). באשר לאירועים מוחיים איסכמיים וכדומה, לא זוהו הבדלים משמעותיים בין טיפול במינון נמוך או טיפול במינון סטנדרטי, ולא זוהו הבדלים בשיעורי התמותה.

תוצאות הביניים מבוססות על הנתונים אודות 375 חולים עם גורמי סיכון קדם-ניתוחיים לאירועים תרומבואמבוליים שדרשו החלפת מסתם אאורטלי, וענו על הקריטריונים לסיכון גבוה, כלל פרפור פרוזדורים כרוני, מקטע פליטה של חדר שמאל הנמוך מ-30%, מפרצת חדרית והגדלת פרוזדור שמאלי עם קוטר מעל 50 מ”מ ומעבר ספונטאני של חומר ניגוד לפרוזדור השמאלי באקו-לב.

החולים חולקו באקראי לטיפול בקומדין במינון נמוך (190 חולים, INR = 1.5-2) או להמשך טיפול סטנדרטי (INR =  2.0-3.0), למשך שלושה חודשים לאחר החלפת מסתם אאורטלי מכאני עם מסתם מכאני מסוג On-X, בתקופה שבין ספטמבר 2006 ועד דצמבר 2009.

כל החולים טופלו באספירין במינון 81 מ”ג ביום וערכי INR הותאמו על-בסיס ניטור ביתי. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 55.2 שנים, כאשר 79% היו גברים.

עם מעקב ממוצע של 3.42 שנים, בחולים שטופלו בקומדין במינון נמוך ערכי INR עמדו בממוצע של 1.89, זאת בהשוואה ל-2.50 עם טיפול סטנדרטי (p<0.0001).

בינתיים בקבוצת הטיפול במינון נמוך שיעור הדימומים המג’וריים והמינוריים היה נמוך יותר משמעותית, ולא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיעור האירועים המוחיים, התקפים איסכמיים חולפים או כלל האירועים הנוירולוגיים. לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה מכל-סיבה בין שתי הקבוצות.

איזון הדוק של ערכי INR חשוב מאוד להגבלת תופעות לוואי ומהממצאים עולה כי בחולים עם המסתם המכאני הדו-צניפי ניתן לטפל בבטחה עם יעד ערכי INR של 1.5-2.0 עם קומדין במינון מופחת ואספירין במינון 81 מ”ג ליום.

מסתמים מכאניים מדור קודם תפקדו לאורך זמן, אך עם דרישה לטיפול נוגד-קרישה אגרסיבי יותר. מסתמים ביולוגיים מציעים חלפה שאינה דורשת טיפול נוגד-קרישה ארוך טווח, אך עם תוחלת חיים קצרה יותר, של כ-10-20 שנים.

מתוך כנס מטעם ה-American Association for Thoracic Surgery

לידיעה במדסקייפ