האם צריכת קפה מגבירה את הסיכון הקרדיווסקולארי של נשים עם תחלואה קרדיווסקולארית קיימת? (מתוך כנס American Journal of Clinical Nutrition)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

בעוד שמחקרים קודמים שבחנו את ההשפעה של צריכת קפה על תחלואה קרדיווסקולארית הגיעו לתוצאות סותרות, מחקר חדש אשר פורסם בגיליון מאי של ירחון American Journal of Clinical Nutrition מראה כי לקפה אין השפעה על הסיכון הקרדיווסקולארי של נשים עם מחלה קרדיווסקולארית קיימת. כך מניתוח חדש של תוצאות מחקר ה-Nurses’ Health Study הגדול.

החוקרים מסבירים כי תוצאות המחקר תומכות בתפישה לפיה אנשים עם מחלת לב הצורכים קפה לא צריכים להפסיק לעשות כן, מאחר וצריכתו אינה מגבירה את הסיכון לאירוע קטלני.

עם זאת, מזכירים החוקרים כי צריכת קפה כבדה נקשרה במחקר מקרה-ביקורת מבוסס-אוכלוסיה בסיכון מוגבר למוות לבבי מוקדם (Sudden cardiac death). מאידך, תוצאות מחקר אחר שבחן את התמותה הכוללת בחולים שאושפזו בשל אוטם לבבי חריף, נמצאה דווקא השפעה מגינה של צריכה כבדה של קפה בתום שלושה חודשים, אולם לא כך בתום ארבע שנות מעקב.

מחקר נוסף שנמשך שלוש שנים לא מצא קשר בין צריכה מצטברת של קפה Non-filtered ובין הסיכון להופעת אירוע קרדיווסקולארי שני, ומחקר פרוספקטיבי אשר נערך בשבדיה ונמשך עשר שנים העלה כי צריכת קפה מסונן בשנה שקדמה לאוטם לבבי חריף ככל הנראה הורידה את הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא לאחר האוטם. לבסוף, מחקר גרמני קטן הראה כי צריכת קפה הביאה לשיפור בסמנים של דלקת תת-קלינית ודחק חימצוני, ולהגברת רמות הכולסטרול מסוג HDL.

במחקר הנוכחי, ביקשו החוקרים לבחון נתונים של מעקב בן שנתיים אחר 11,697 נשים במחקר ה-Nurses’ Health Study המתמשך במטרה לקבוע שמא קיים קשר בין צריכת קפה מסונן שאינו נטול-קפאין ובין תמותה כוללת ותמותה קרדיווסקולארית. הניטור אחר צריכת הקפה בוצע באמצעות שאלוני מזון, עליו נתבקשו המשתתפות לחזור מדי שנתיים עד ארבע שנים, כך שעלה בידי החוקרים לעקוב אחר צריכת הקפה לפני הופעת אירוע קרדיווסקולארי וגם לאחריו.

המשתתפות רובדו לקבוצות על פי התדירות בה צרכו כוסות קפה: כוס אחת בממוצע לחודש ומטה; בין 1-16 כוסות קפה לחודש; שתיים-שלוש כוסות קפה ליום; או ארבע כוסות קפה ליום ומעלה.

בתום המעקב נרשמו 1,159 מקרי תמותה, לרבות 579 מקרים המיוחסים לתחלואה קרדיווסקולארית. הסיכון היחסי לתמותה כוללת היה דומה בסך הכל בין הקבוצות השונות של צריכת קפה מצטברת (p=0.91), וכך היה גם ביחס לסיכון לתמותה קרדיווסקולארית (p=0.76). בנוסף, לא נמצא קשר מובהק בין צריכת קפאין ובין הסיכון לתמותה כוללת או לתמותה קרדיווסקולארית.

לטענת החוקרים, תוצאות אלו מוסיפות על אלו של מחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין קפה ובין מחלת לב מאחר והמחקר הנוכחי התמקד בנשים עם תסמינים לבביים פחות חמורים (על פי רוב, תעוקת חזה בלבד), והיה המחקר הראשון אשר בחן צריכת קפה הן לפני הופעת אירוע קרדיווסקולארי והן לאחריו. לדבריהם, ממצאיהם מראים כי קפה הינו נייטרלי למדי עבור נשים רגילות עם מחלה קרדיווסקולארית אשר מתבטאת בעיקר בתעוקת חזה או אשר עברו רה-וסקולאריזציה. עדיין יתכן ואנשים אשר עברו אוטם לבבי חריף עשויים להפיק תועלת כתוצאה מצריכת קפה, הם מוסיפים, אולם מרבית הראיות מצביעות על כך שלקפה תועלת או נזק מועטים בלבד באוכלוסיות מעין אלו בכל הנוגע למניעה שניונית.

בנוסף, מציינים החוקרים כי לאור המעקב ארוך הטווח והמדגם הגדול שאיפיינו את מחקרם זה, היה די כוח סטטיסטי על מנת לזהות גם את ההשפעות המינוריות של צריכת קפה, ולא נמצא סיכון מוגבר לתמותה בקרב אלו מהמשתתפות שצורכות קפה.

ראוי לציין כי המחקר כלל נשים העובדות כאחיות, מאחר והתבסס על נתוני מחקר ה-Nurses’ Health Study. עם זאת, אחיות הינן אוכלוסיה מיוחדת בשל היכרותן עם מחלות ואורחות חיים. לפיכך, מסבירים החוקרים כי יש לנקוט במידה של זהירות כאשר מבקשים להסיק מתוצאות אלו ביחס לאוכלוסייה הכללית. בנוסף, בעוד שמספר מחקרים קודמים העריכו את ההשפעה של קפה על אנשים בריאים, הרי שיש לטענתם צורך במחקר נוסף ביחס להשפעה של צריכת קפה על חולים עם מחלה מאובחנת, וכן מחקרים ביחס להשפעה של סוגים שונים של קפה על הסיכון להתפתחות מחלות, וזאת מאחר וידוע כיום כי קפה מסונן שונה מכזה שאינו מסונן, וכי אלו עשויים להשפיע בצורה שונה על המצב הבריאותי.

בנוסף, מבקשים החוקרים להדגיש כי בעוד שנראה שקפה אינו תורם לסיכון הקרדיווסקולארי, הרי שעל נשים אלו עדיין לבדוק עם רופאיהן שמא סובלות מנדודי שינה, חרדה או לחץ דם בלתי נשלט, בעיות העלולות להחמיר בעקבות צריכת קפה. בשל תופעות לוואי אלו של הקפה, יש להמליץ לדבריהם לאלו הצורכים אותו לעשות זאת בצורה מתונה.

American Journal of Clinical Nutrition 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן