השוואה בין כריתה סגמנטלית של הריאה ובין כריתת אונה לטיפול בסרטן ריאות (מתוך הכנס CHEST 2010)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס CHEST 2010 של ה- American College of Chest Physicians, עולה כי לא נמצא הבדל בשיעור ההישנות המקומית בחולים עם סרטן ריאה מסוג Non-small cell lung cancer (NSCLC), אשר עברו כריתה סגמנטלית של הריאה (anatomic segmentectomy) או כריתת אונה שלמה. עם זאת, כריתת יתד (Wedge resection) נקשרה לשיעור הישנות מקומית גבוה יותר באוכלוסיה זו.

כריתה סגמנטלית של הריאה מסירה את אחד מ-19 הסגמנטים הריאתיים. כל סגמנט ריאתי קשור לסעיף ישיר של ברונכוס אונתי ומקבל אספקת דם מסעיף של עורק הריאה, ומופרד מהסגמנטים השכנים ע”י מחיצות של רקמת חיבור. לצורך ביצוע כריתה סגמנטלית קושרים המנתחים את סעיף הברונכוס והעורק המספקים את אותו הסגמנט, ומסירים את הסגמנט ואת קשריות הלימפה הסמוכות דרך מישורים אנטומיים. לעומת זאת, כריתת יתד כרוכה בכריתה של חלק הריאה הכולל את הגידול.

המחקר כלל 1,093 משתתפים שעברו ניתוח בשל NSCLC בשלב I בשנים 2002-2009. גיל המשתתפים הממוצע היה 68 שנה וגודל הגידול הממוצע היה 2.9 ס”מ.

החוקרים מדווחים כי 235 משתתפים עברו כריתה סגמנטלית של הריאה, 130 משתתפים עברו כריתת יתד, ו-728 משתתפים עברו כריתת אונה שלמה. מתוצאות המחקר עולה כי לאחר מעקב ממוצע בן 30.5 חודשים נצפה שיעור הישרדות דומה בין 3 הקבוצות.

במחקר נצפה שיעור הישנות מקומית גבוה יותר בקבוצה שעברה כריתת יתד לעומת משתתפים שעברו כריתה סגמנטלית (14.6% לעומת 8.9%, p=0.006). עם זאת, שיעור ההישרדות נטולת ההישנות ושיעור ההישנות המקומית היו דומים במשתתפים שעברו כריתה סגמנטלית ובאלו שעברו כריתת אונה שלמה.

לאור תוצאות המחקר מציינים החוקרים כי עד כה נהוג היה לחשוב שהליך ניתוחי שכולל פחות מכריתת אונה ריאתית שלמה, קשור לתוצאות פחות טובות בחולים עם NSCLC. עם זאת, התוצאות הנוכחיות מלמדות אחרת.

לדבריהם, במחקר הנוכחי קבעו המנתחים את היקף הכריתה הנדרש, בעיקר על סמך גודל ומיקום הגידול. גידולים קטנים הממוקמים בסגמנט אחד מתאימים לכריתה סגמנטלית, בעוד שגידולים המערבים מספר סגמנטים מתאימים יותר לכריתת אונה. גורמים נוספים המשפיעים על היקף הניתוח כוללים את התפקוד הריאתי, גיל המנותח, וניתוחים קודמים שעבר.

החוקרים מוסיפים כי כריתת יתד עלולה שלא להסיר תאי גידול שהתפשטו לקשריות הלימפה, בעוד שכריתה סגמנטלית וכריתת אונה שלמה כוללות גם את קשריות הלימפה הסמוכות. להערכתם זהו אחד ההסברים העיקריים לשיעור ההישנות הגבוה יותר שנצפה במשתתפים שעברו כריתת יתד. עם זאת, הם מדגישים כי כעת דרושים מחקרים נוספים בנושא.

מתוך הכנס CHEST 2010: American College of Chest Physicians Annual Meeting.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן