ממחקר מקרה-ביקורת גדול עולה כי בניגוד לממצאים שעלו ממחקר מעבדתי ומחקר אפידמיולוגי שפורסם לאחרונה, סטטינים אינם מביאי לירידה בסיכון הכולל להתפתחות סרטן המעי הגס והרקטום.
עם זאת, טיפול בסטטינים קשור בירידה בסיכון להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בשלב IV, ממצא שהיה לחלוטין בלתי-צפוי, לדברי החוקרים.
החוקרים שיערו כי בעוד שהתרופות אינן מונעות את התפתחות הסרטן בעצמו, הן כן מעכבות את הטרנספורמציה שלו לצורות מתקדמות יותר.
במסגרת המחקר, השוו החוקרים את השימוש בסטטינים בקרב 1809 נבדקים בקבוצת המקרים ו-1809 נבדקים מותאמים בקבוצת הביקורת. את האינפורמציה אספו החוקרים באמצעות שיחות טלפון.
לטיפול קבוע בסטטינים למשך 3 חודשים, או יותר, לא היתה השפעה נראית על הסיכון הכולל לסרטן המעי הגס והרקטום. יתרה מזאת, לא נמצאו מגמות עקביות בנוגע למינון או משך הטיפול בסטטינים.
עם זאת, טיפול בסטטינים הוריד ב-51% את הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום בשלב IV.
בדומה לממצאים מדיווחים קודמים, טיפול ב-NSAID לווה בירידה של 21% בסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום. לא נמצאה אינטראקציה כלשהי בין טיפול ב-NSAID וסטטינים.
למרות שהממצאים החדשים מצביעים בבירור על כך שסטטינים אינם יעילים במניעת סרטן המעי הגס והרקטום, החוקרים טוענים כי תוצאות המחקר עדיין לא מעידות על המילה האחרונה בנושא. לדבריהם, דרושים נתונים ממחקרים פרוספקטיביים בכדי לספק תשובות דפניטיביות, כולל אישור הקשר בין טיפול בסטטינים והירידה בסיכון להתפתחות מחלה בשלב IV.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!