השוואת תוצאות ניתוחי תיקון מסתם מיטרלי למחלה דגנרטיבית של פרולפס העלה האחורי, הקדמי ושני העלעלים./מאת ד”ר רם שרוני, עורך ניתוחי לב

(T. David, J Thorac Cardiovasc Surg 2005;130:1242-9   (link 1

מטרה: להשוות את התוצאות הקליניות והאקוקרדיוגרפיות של תיקוני המסתם המיטרלי בחולים עם מחלה דגנרטיבית לפרולפס של העלעל האחורי, קדמי או שני העלעלים,.

שיטות: חולים אשר עברו ניתוחי תיקון של המסתם המיטרלי משנת 1981 עד 2001: 359 חולים עברו תיקון של העלעל האחורי, 92 חולים עברו תיקון של פרולפס של עלעל קדמי ו- 250 חולים אשר עברו תיקון של שני העלעלים. החולים עם תיקון של העלעל הקדמי  היו צעירים יותר (p<0.04) ועם שכיחות גדולה יותר של מחלת המסתם האורטלי (p=0.02).

ברוב החולים, העלעל הקדמי תוקן באמצעות התקנת כורדאות מלאכותיות (PTFE).

לציין שבשנים הראשונות של הסדרה, העלעל הקדמי תוקן בשיטות של כריתת סגמנט מהעלעל, קיצור כורדאות והעברת כורדאות מעלעל אחורי לקדמי. בדיקת אקו נעשתה כל שנה במשך תקופת המעקב. זמן מעקב ממוצע אחר החולים היה 4.0 ±6.9 שנים (טווח 0-23 שנים).

תוצאות: השרדות לאחר 12 שנים היתה 5% ±75%, ללא הבדל בין קבוצות החולים שעברו תיקון עלעל קדמי, אחורי או שני עלעלים. שיעור החולים שלא נזקק לניתוח חוזר היה 2% ±96% בקרב חולים שעברו ניתוח לעלעל אחורי, 4% ±88% בחולים עם תיקון עלעל קדמי ו- 2% ±94% בחולים עם תיקון שני עלעלים (p=0.001).

שיעור החולים עם אי”ס קטנה מבינונית או אי”ס חמורה היה 4% ±80% בקרב חולים שעברו ניתוח לעלעל אחורי, 8% ±65% בחולים עם תיקון עלעל קדמי ו- 5% ±67% בחולים עם תיקון שני עלעלים. ניתוח לעלעל הקדמי, ניתוח לתיקון שני עלעלים, גיל, מקטע פליטה< 40% וכן מחלה אאורטלית היו מנבאים בלתי תלוים להשנות בינונית או קשה של אי”ס מיטרלית.

מסקנות: בחולים עם מחלה דגנרטיבית, הפתופיסיולוגיה של אי”ס מיטרלית משפיעה על תוצאת התיקון לאורך הזמן. תוצאות התיקון של פרולפס המערב את העלעל האחורי טובות מתוצאות הניתוח בשל מעורבות העלעל הקדמי או שני העלעלים. המחקר מצביע ששיעור החולים בהם בוצע ניתוח חוזר אינו משקף את שיעור כשלון התיקון של המסתם המיטרלי.

הערות עורך מדור ניתוחי לב, ד”ר רם שרוני:

.

המאמר מנתח את התוצאות של תיקון מסתם מיטרלי עפ”י פתולוגיה שחייבה תיקון של עלעל קדמי, אחורי או שני העלעלים. הקבוצות נבדלו במספר פרמטרים טרום ניתוחיים: רק 13% מהחולים היו עם פרולפס של העלעל הקדמי, 9% מהחולים עם פרולפס של עלעל קדמי סבלו גם ממחלה אאורטלית של מסתם ביקוספידלי לעומת אחוז בודד בקבוצות האחרות. בנוסף, בחולים שעברו תיקון של העלעל הקדמי היה באופן מובהק שיעור גבוה יותר של תפקוד לבבי מופחת. ע”מ להתגבר על חוסר איזון בין הקבוצות בוצעה אנליזה רבת משתנים. שיטה סטטיסטית זו הדגימה שתיקון עלעל קדמי היה גורם סיכון בלתי תלוי לניתוח חוזר ולהישנות אי”ס מיטרלית.

יש לזכור שמרבית החולים (51%) שהופנו לניתוח במאמר לעי”ל, סבלו ממחלה של העלעל האחורי, שלגביה קיימת תמימות דעות שתוצאות ניתוח התיקון הינן מצוינות.

באשר לתוצאות תיקון העלעל הקדמי, ראוי שהקורא ידע שמאמר דומה אך עם מסר שונה פורסם ע”י Galloway מ- NYU בשנת 2002. העבודה, אשר פורסמה ב- Ann Surg כללה 1195 חולים ומתוכם 374 עברו פרוצדורה לעלעל הקדמי. אנליזת רבת משתנים לא מצאה הבדל מובהק בתוצאות המאוחרות בין הפרוצדורות (לינק 2). קרי, תיקון עלעל קדמי לא היווה גורם סיכון לניתוח חוזר.

David מדגיש, שמרבית החולים שעברו תיקון של העלעל הקדמי ובהם ניצפתה הישנות בינונית או חמורה של אי”ס מיטרלית נותחו בתקופת טרם השימוש בכורדאות מלאכותיות מגורטקס (PTFE). לא היה אף חולה שעבר תיקון של עלעל קדמי באמצעות כורדאות מלאכותיות ופיתח אי”ס חמורה בתקופת המעקב. בנוסף, המחבר מציין שבתקופת המעקב, במספר מועט בלבד של חולים נרשמה אי”ס חמורה של המסתם ולפיכך אנליזה של שיטת התיקון כמנבא כשלון בתיקון לא הגיעה למובהקות סטטיסטית.

גם הקבוצה ממיו-קליניק, בדיווח החשוב מ- Circulation 2001 (לינק 3) , מדווחת על שיפור בתוצאות תיקון העלעל הקדמי בין שנות ה-80 לשנות ה-90.

לפיכך המאמר מסכם ומציין שככל הנראה התוצאות העכשוויות לתיקון עלעל קדמי טובות מאלו המפורטות במאמר הנוכחי, במיוחד לאור כך שהקבוצות המוצגות בעבודה אינן מאוזנות ביחס לגיל, נוכחות מחלה אאורטלית ביקוספידלית, תפקוד לב ונוכחות מחלה כלילית.

בישראל, תיקונים של העלעל הקדמי של המסתם המיטרלי מבוצעים באופן רוטיני במרכזים רפואיים בודדים. התיקון דורש רמת מיומנות גבוהה. על מנת להצליח בתיקון יש להקפיד על מס’ אלמנטים:

  • יש לאבחן במדויק את איזורי הפרולפס וזאת ע”י הערכה ב- TEE וכן בבדיקה עם hooks בזמן הניתוח

  • במידה ומחליטים להשתמש בכורדאות מלאכותיות יש לבחור את המקום המדויק בקצה השריר הפפילרי לעיגון הכורדאות המלאכותיות וזאת למנוע סכנה של קרע השריר הפפילרי.

  • יש להקפיד על חיבור הכורדאות המלאכותיות לעלעל מאותו שריר פפילרי לו היו מחוברות הכורדאות הטבעיות וזאת ע”מ למנוע עיוות.

  • יש לקבוע את המרווח הנכון בין הכורדאות בנקודת חיבורן לשולי העלעל הקדמי.

  • יש לאפשר, ע”י חיבור כפול של הכורדאה לקצה העלעל, גלגולו כלפי פנים ובכך ליצור משטח קואפטציה מספק (עפ”י קרפנטיה 8 מ”מ)

  • הקפדה על אורך הכורדאה המלאכותית הינה, כמובן, קריטית. יש להמנע מקיצור יתר של המיתרים ויצירת הגבלה בסגירת המסתם (עלעל שלא מגיע למישור האנולוס). דבר זה מתבצע ע”י השוואת הגובה הרצוי של העלעל הקדמי לנקודת ייחוס תקינה (עלעל אחורי תקין).

  • בדרך זו ניתן להשתיל מס’ רב של כורדאות, בהתאם לגודל החולה בעלעל הקדמי.


    מצ”ב קליפ ווידאו קצר, אשר צולם בבמרכז רפואי תל אביב, והמדגים את תהליך השתלת 6 כורדאות מגורטקס (PTFE) לעלעל הקדמי.

    Links

    1: A comparison of outcomes of mitral valve repair for degenerative disease with posterior, anterior, and bileaflet prolapse, David, J Thorac Cardiovasc Surg. 2005 Nov;130(5):1242-9. Epub 2005 Oct 13

    2: Evolving techniques for mitral valve reconstruction., Galloway, Ann Surg. 2002 Sep;236(3):288-93; discussion 293-4.

    3: Very long-term survival and durability of mitral valve repair for mitral valve prolapse., Mohty, Circulation. 2001 Sep 18;104(12 Suppl 1):I1-I7

    תגובות רוצה להצטרף לדיון?

    אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

    מאמרים

    האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|03/11/2024

    האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

    הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|06/10/2024

    מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|01/09/2024

    מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

    קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    2 תגובות|01/04/2024

    קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

    בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|29/02/2024

    שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

    אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

    מערכת האתר
    מערכת האתר
    אין תגובות|15/02/2024

    שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
    במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

    כניסת צוות רפואי

    הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

    לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

    עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן