הטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 בחולים עם סוכרת מסוג 2 לא הוביל לשיפור משמעותי במדדי נוירופתיה אוטונומית לבבית, כך מדווחים חוקרים מיוון במאמר שפורסם בכתב העת Acta Diabetologica.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נוירופתיה אוטונומית לבבית הינה סיבוך נפוץ בחולים עם סוכרת מסוג 2. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם טיפול במעכבי SGLT-2 עשוי להשפיע על מדדי נוירופתיה אוטונומית לבבית בחולים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים ערכו חיפוש בספרות הרפואית אחר מחקרים מבוקרים ואקראיים שכללו מבוגרים עם סוכרת מסוג 2, אשר חולקו לטיפול במעכבי SGLT-2 לעומת פלסבו או טיפול פעיל אחר ובחנו את ההשפעה של הטיפול על נוירופתיה אוטונומית לבבית.
תוצא היעילות העיקרי היה השינוי ביחס LF/HF (או Low-Frequency to High-Frequency). עוד נבחנו מספר תוצאי סיום משניים: השינוי בסטיית התקן של כל ממוצע מרווח RR לאורך חמש דקות וכן את מדד r-MSSD (או Root Mean Square of the Successive Differences) של מרווחי RR סמוכים.
החוקרים אספו נתונים מארבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים שכללו בסך הכול 247 חולים עם סוכרת מסוג 2. מהנתונים עולה כי הטיפול במעכבי SGLT-2 לא השפיע משמעותית על השינוי בסטיית התקן של כל ממוצע מרווח RR לאורך חמש דקות (הבדל ממוצע של 2.83-, p=0.23) או על מדד r-MSSD (הבדל ממוצע של 0.14-, p=0.94). הסיכון הכולל להטיה היה נמוך במחקרים שנבחרו להיכלל בסקירה הנוכחית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי לטיפול במעכבי SGLT-2 בחולים עם סוכרת מסוג 2 אין השפעה חיובית משמעותית על מדדי נוירופתיה אוטונומית לבבית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!