במאמר שפורסם בכתב העת Europace מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לפני היפוך חשמלי בשל פרפור פרוזדורים, טיפול בתרופות אנטי-אריתמיות מקבוצה III או Amiodarone משפרים את סיכויי הצלחת השבת מקצב סינוס, כאשר הטיפול ב-Amiodarone היה טוב יותר בשמירה על מקצב הסינוס לאחר היפוך מקצב הלב.
מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות של מתן טיפול מוקדם בתרופות אנטי-אריתמיות שונות בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים לטיפול להיפוך חשמלי.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת תרופות אנטי-אריתמיות שונות בחולים עם פרפור פרוזדורים שהופנו להיפוך קצב חשמלי. התרופות האנטי-אריתמיות סווגו לחמש קבוצות: ללא טיפול או איזון קצב הלב, תרופות ממשפחה Ia, Ic, III, או Amiodarone. התוצאים שנבחנו כללו את השבת מקצב סינוס ושמירה על מקצב הסינוס.
חיפוש במאגרי MEDLINE ו-Embase מהקמתם ועד יוני 2020 הוביל לזיהוי 28 מחקרים אקראיים ומבוקרים.
מהתוצאות עולה כי בהשוואה לאי-מתן טיפול או טיפול לאיזון קצב הלב, מתן טיפול בתרופות אנטי-אריתמיות ממשפחה III (יחס סיכויים של 2.41, רווח בר-סמך 95% של 1.37-4.62) ו-Amiodarone (יחס סיכויים של 2.58, רווח בר-סמך 95% של 1.54-4.37) שיפרו את סיכויי השבת מקצב סינוס לאחר היפוך חשמלי.
הטיפול ב-Amiodarone שיפר את השמירה על מקצב סינוס לאורך זמן, בהשוואה לאי-מתן טיפול או טיפול לאיזון קצב הלב (יחס סיכויים של 5.37, רווח בר-סמך 95% של 4.00-7.39), טיפול בתרופות ממשפחת Ic (יחס סיכויים של 1.89, רווח בר-סמך 95% של 1.05-3.45) ותרופות אנטי-אריתמיות ממשפחה III (יחס סיכויים של 2.19, רווח בר-סמך 95% של 1.39-3.26).
ממצאי המחקר תומכים בתועלת של טיפול אנטי-אריתמי בקבוצות ממשפחה III או Amiodarone לפני היפוך חשמלי של פרפור פרוזדורים. מהנתונים עולה כי Amiodarone בעל הסיכוי הגדול ביותר לשפר את סיכויי הצלחת שמירה על מקצב סינוס לאחר היפוך חשמלי, אך תרופות אנטי-אריתמיות ממשפחה Ic ו-III היו גם כן יעילות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!