במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי ספורטאים אולימפיים אינם חסינים מפני מחלות לב וכלי דם עם סיכון למוות לבבי פתאומי.
בשנת 2009, ה-IOC (International Olympic Committee), הגוף הבינלאומי האחראי למשחקים האולימפיים, הקים פאנל של מומחים לדון בנשא טיפול רפואי והערכה קרדיווסקולארית של ספורטאים.
לאחרונה פורסמו תוצאות מחקר להערכת היעילות של תכנית הערכה קרדיווסקולארית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות כל הספורטאים שהשלימו הערכה בתקופה של עשר שנים (בין אולימפיאדת אתונה ב-2004 ועד האולימפיאדה בשנת 2014). אוכלוסיית המחקר כלל 2,352 ספורטאי עילית מאיטליה, שהתחרו במגוון מקצועות קיץ וחורף. הספורטאים לקחו חלק בתכנית אימונים לאורך תקופה משמעותית (בממוצע, שש שנים) לפני כניסה לתכנית הרפואית והמשך אימון אינטנסיבי בזמן המחקר. כל המשתתפים היו מתחרים ברמה עולמית וחלק גדול (45%), השתתפו בלמעלה מאולימפאדה אחת.
כצפוי, במרבית הספורטאים הממצאים בבדיקה הלבבית היו תקינים לחלוטין (84.2%) או שזוהו שינויים קרדיווסקולאריים מינוריים וחסרי חשיבות קלינית (11.9%). עם זאת, ובאופן לא-צפוי, החוקרים זיהו עדויות להפרעות קרדיווסקולאריות בתת-קבוצה לא-מבוטלת (3.9%). בין השינויים הלבביים שזוהו נכללו מצבים פתולוגיים חמורים בחלק קטן, אך לא-מבוטל מהנבדקים, כולל קרדיומיופתיה היפרטרופית ואריתמוגנית (0.2%), טכיאריתמיה חדרית מורכבת, WPW (Wolff Parkinson White) או תסמונת LQTS (Long QT Syndrome). כל המצבים הללו מלווים בסיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי במהלך פעילות ספורט.
מרבית השינויים החריגים האחרים כללו מחלות מסתם (צניחת מסתם מיטארלי, מסתם אאורטלי דו-צניפי), מומים מולדים (Atrial Septal Defect, היצרות מסתם ריאתי, Patent Ductus Arteriosus), יתר לחץ דם סיסטמי, או פעימות חדריות מוקדמות, הנחשבים ממצא שפיר ואינם מצדיקים הגבלת השתתפות בספורט תחרותי.
ממצאים אלו מעידים בבירור כי דרגת התפקוד הגופני הגבוהה ביותר, דוגמת זו הנדרשת להשתתפות במשחקים האולימפיים, אינה מבטיחה העדר הפרעות לבביות חמורות. מהניסיון של החוקרים, גם ספורטאים העוסקים בתחרויות הדורשות את היכולת הגבוהה ביותר (דוגמת רכיבת אופניים, שחיה, או טריאתלון) שללו תסמינים של הפרעה ביכולת הגופנית. מהניסיון הנוכחי עולה כי גם ספורטאים אולימפיים עלולים להיות בסיכון למוות לבבי פתאומי או מחלות קרדיווסקולאריות מסכנות חיים.
Eur Heart J. 2017;38(27):2092-2094
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!