ממחקר חדש עולה כי Hydroquinidine מונע הפרעות קצב חדריות מהירות והפרעות קצב בחולים עם תסמונת מקטע QT קצר.
היארעות הפרעות קצב במהלך תקופת המעקב עמדה על 4.9% בשנה בחולים ללא טיפול תרופתי מניעתי, ובאלו שטופלו ב- Hydroquinidine לא תועדו כלל הפרעות קצב.
החוקרים כותבים כי Hydroquinidine עשוי לשמש כחלופה להשתלת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) בחולים שאינם מתאימים לפרוצדורה.
במסגרת המחקר ניתחו החוקרים את הנתונים ממאגר European Short QT Registry אודות 53 חולים. מרווח QT המתוקן של המשתתפים במחקר היה 360 מילי-שניות עם היסטוריה של מוות פתאומי, טיפול במוות פתאומי או סינקופה על-רקע הפרעות קצב, או מקטע QT מתוקן של 340 מילי-שניות ומטה, גם ללא תסמינים.
בחמישה מבין 17 חולים עבורם היו נתונים זמינים אודות בדיקות גנטיות, זוהו מוטאציות רלבנטיות.
28 חולים עברו בדיקות אלקטרופיזיולוגיות. התקופה הרפרקטורית האפקטיבית החדרית הייתה קצרה יותר משמעותית (140-200 מילי שניות), אך לא זוהה הבדל בין חולים עם ובלי היסטוריה של דום לב או סינקופה. רק בשלושה מבין שמונה חולים עם היסטוריה של דום לב (ו-16 מבין 28 חולים בסה”כ) הושרתה הפרעת רפרוף חדרים במהלך הבדיקה.
22 חולים טופלו ב- Hydroquinidine, אך רק 12 קיבלו את הטיפול לטווח ארוך. Hydroquinidine הביא להארכה משמעותית של התקופה הרפרקטורית האפקטיבית בחדר בחולים אלו, ובאף אחד משבעת המטופלים בהם הייתה השראת רפרוף חדרים בבדיקה אלקטרופיזיולוגית בתחילת המחקר, לא ניתן היה לעורר את הפרעת הקצב לאחר טיפול ב- Hydroquinidine.
14 מבין 24 חולים שטופלו ב-ICD פיתחו סיבוכים, כולל מכות חשמל לא-הולמות בשמונה מטופלים, שבר של הלידים בשלושה מקרים, זיהום של ההתקן, קריאה להחזרת ההתקן או מצוקה פסיכולוגית חמורה (מקרה אחד).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בעתיד ייתכן ויש להרחיב את מדגם המשתתפים, ולכלול גם חולים א-תסמיניים עם מרווח QT קצר-גבולי, במטרה להבין טוב יותר את הפרוגנוזה ולסייע בהכוונת הטיפול בחולים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!