ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית חריף מפחית רגורגיטציה מיטראלית תפקודית במנוחה ובעת ביצוע פעילות גופנית בחולי אי ספיקת לב כרונית עם ליקוי בתפקוד הסיסטולי של החדר השמאלי. המחקר פורסם בכתב העת ללב (Heart).

החוקרים ציינו כי מטופלים אלו מפתחים לעיתים קרובות רגורגיטציה. בכדי לקבוע את ההשפעה האפשרית של טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית על רגורגיטציה מיטראלית, החוקרים העריכו 21 חולי אי ספיקת לב שעברו טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית למשך 2.3 חודשים בממוצע. לכל המטופלים הייתה רגורגיטציה מיטראלית תפקודית במנוחה.

החוקרים דיווחו כי המטופלים נחו, ולאחר מכן ביצעו מאמץ גופני מקסימלי שהוגבל על פי התסמינים על אופני ארגומטר מוטים חלקים, וזאת תחת פיקוח על ידי Doppler echocardiography. מפגשים אלה בוצעו עם טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית ושוב לאחר הפסקת הטיפול.

עוד עולה מהדיווח כי טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית הוריד במידה מתונה את שטח פתח הרגורגיטציה האפקטיבי במנוחה, והחליש את העלייה הספונטנית שלו במהלך מנוחה. ממצאים דומים נצפו בנוגע לנפח הזרימה של הרגוריטציה המיטראלית. טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית אף הגדיל במידה משמעותית את השינויים הנובעים ממאמץ בנוגע להתכווצות החדר השמאלי.

החוקרים סיכמו באומרם כי ההחלשה של הרגורגיטציה המיטראלית התפקודית על ידי עלייה בהתכווצות החדר השמאלי עשוייה לתרום לתוצאה הקלינית המועילה של טיפול רסינכרוניזציה קרדיאלית במטופלים עם אי ספיקת לב ועם אסינכרוניות של החדר השמאלי.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Heart 2006;92:1091-1095.