במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהם עולה כי מעקב פעיל עשוי לשמש כגישת טיפול מתאימה בנשים מתאימות עם DCIS (Ductal Carcinoma In Situ), בפרט אלו בגיל מתקדם ועם מחלות רקע משמעותיות.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את שיעורי התמותה הספציפיים למחלה במהלך 10 שנים עם גישת מעקב פעיל באמצעות מודל חיזוי סיכון, המבוסס על הערכות קודמות ונתוני מאגר SEER (Surveillance, Epidemiology, and End Results). תחזיות מעקב פעיל נבחנו אל מול שיעורי תמותה ספציפיים למחלה במהלך עשר שנים בנשים תחת טיפול סטנדרטי.

תחת ההנחה כי מעקב פעיל אינו יכול להביא לתוצאות טובות יותר מטיפול סטנדרטי, חציון ההבדל בשיעורי תמותה ספציפיים למחלה לאחר עשר שנים בין מעקב פעיל ובין טיפול סטנדרטי בנשים שאובחנו בגילאי 40, 55 ו-70 שנים, עמדו על 2.6% (Projection Range = 1.4%-5.1%), 1.5% (Projection Range = 0.5%-3.5%) ו-0.6% (Projection Range = 0.0%-2.4%), בהתאמה. חציון מספר הנשים הנדרשות לטיפול למניעת מקרה תמותה אחד עקב סרטן שד עמד על 38.3, 67.3 ו-157.2 נשים, בהתאמה.

מניתוח הנתונים עלה כי המדד בעל ההשפעה הגדולה ביותר על שיעורי תמותה ספציפיים למחלה היה הסבירות לסיווג ממאירות פולשנית בעת האבחנה בשלב מוקדם יותר מכפי שהיה בפועל.

J Natl Cancer Inst. 2016;108(5) 

לידיעה במדסקייפ