סקירה חדשה באה לבחון את הקשר שבין צריכה של דגים  ושל חומצות שומן מסוג n-3 polyunsaturated  לבין הסיכון לסרטן השד ובהנתן קשר כזה, לבדוק מהו יחס המינון תגובה הפוטנציאלי. לשם כך ערכו החוקרים סקירה סיסטמטית ומטא אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, כשהם מסתמכים על נתונים ממאגרי המידע PubMed  ו- Embase עד לסוף 2012, ועל מידע ממאמרים רלוונטיים. הם מצאו כי צריכה גבוהה של חומצת שומן  n-3 PUFA  נמצאה קשורה לירידה בסיכון לסרטן השד.

מחקרי העוקבה שנכללו בחנו סיכון יחסי וכללו רווח בר סמך של 95% לסרטן השד לפי צריכת הדגים, חומצות השומן n-3 PUFA או ביומרקרים רקמתיים.

26 פרסומים בהם למעלה מ-20,000 מקרים של סרטן השד, עם למעלה מ-883 אלף משתתפים, מ-21 עוקבות פרוספקטיביות עצמאיות, התאימו לקריטריונים שהציבו החוקרים. 11 מהם בחנו את ההשפעה של צריכת דגים ( למעלה מ-687 אלף משתתפים ו- 13,323 מקרים של סרטן שד) , 17 מחקרים בחנו צריכה של marine n-3 PUFA ( עם למעלה מ-500 אלף משתתפים ויותר מ-16 אלף מקרים של סרטן שד) ו-12 מחקרים שבחנו צריכה של חומצה אלפא לינולאית (עם יותר -14 אלף מקרים של סרטן שד ולמעלה מ-400 אלף משתתפים). צריכה של חומצת שומן מסוג n-3 PUFA נקשרה לירידה של 14% בסיכון לסרטן השד, בין אם חומצת השומן נמדדה במינוני תוספי מזון או בבדיקת ביומרקרים רקמתיים. ניתוח נוסף מצא כי הקשר ההפוך בין חומצת השומן n-3 PUFA לבין הסיכון היה קיים ביתר שאת במחקרים שלא ערכו התאמה ל-BMI  (body mass index) במשתתפים  מאשר במחקרים שערכו התאמה כזו.  ניתוח של מינון- תגובה מצא כי הסיכון לסרטן השד ירד ב-5% לכל 0.1 גרם ליום או 0.1% מצריכת הקלוריות היומית ליום. בניתוח כזה לא נמצא קשר מובהק בין הסיכון לצריכה של דגים או חשיפה לחומצה אלפא-לינולאית.

החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של חומצת שומן  n-3 PUFA ממקור ימי נמצאה קשורה לירידה בסיכון לסרטן השד. לגבי הקשר בין צריכת דגים או חומצה  אלפא-לינולאית לירידה דומה בסיכון החוקרים ממליצים להמשיך ולבחון זאת במחקרי עוקבה פרוספקטיביים. הם מוסיפים כי ממצאים אלה עשויים להיות רלוונטיים במושגים של בריאות הציבור בכל הנוגע למניעה של סרטן השד באמצעות התערבות באורח החיים או בנטילת תוספי תזונה.

לתקציר המחקר

 BMJ 2013;346:f3706