מתוצאות שני מחקרים, האחד מבלגיה והשני מיפן, עולה כי זומרה (Zoledronic Acid) הינו טיפול  יעיל בהפחתת שיעור הסיבוכים הקשורים בשלד בטווח הארוך בנשים עם ממאירות של השד וגרורות לעצמות.

עם זאת, שני המחקרים מצאו כי בנשים שנטלו את התרופה במשך למעלה משנתיים, שיעור מקרי נמק של עצם הלסת נע בין 3.6-4.5%. בנוסף, במחקר הבלגי, הקרוי LOTUZ, מצאו החוקרים כי שיעור המקרים של נמק של עצם הלסת עלה ל-11.1% לאחר טיפולי שיניים פולשניים.

מחקרים אלו הוצגו כפוסטרים בכנס השנתי ה-35 בנושא ה-San Antonio Breast Cancer Symposium, נותנים מענה למחסור זה בנתונים.

המחקר הבלגי כלל חולים עם מחלה גרורתית לעצמות עקב גידול סולידי, כולל 108 נשים עם סרטן שד שטופלו באופן קבוע בזומרה והיו במעקב במשך 18 חודשים. במחקר זה, 83.3% מהנשים לא פיתחו סיבוכים הקשורים בשלד במהלך 18 חודשי המחקר. תועדו בסך הכול 22 סיבוכים הקשורים בשלד ב-21 נשים.

חשוב מכך, לפני ההכללה במחקר, 108 הנשים טופלו במשך לפחות 24 חודשים בזומרה (עירוי כל 3-4 שבועות); 21% קיבלו טיפול במשך לפחות 48 חודשים.

בנוסף לסיבוכים הקשורים בשלד, החוקרים בחנו את מדדי הבטיחות כולל הידרדרות בתפקוד הכלייתי, היפוקלצמיה ונמק של עצם הלסת.

הידרדרות בתפקוד הכלייתי תועדה בשישה חולים. הסיכון היה גבוה יותר מספרית כאשר מינון הטיפול לא הותאם לתפקוד הכלייתי (יחס סיכון של 3.54, p=0.14), כפי שתועד ב-11.5% מהחולים.

לא דווח על מקרים של היפוקלצמיה תסמינית, למרות שההיענות לנטילת תוספי סידן וויטמין D עמדה על 15.9% בלבד.

נמק של עצם הלסת התפתח ב-7 חולים (4.5%). טיפולי שיניים פולשניים, דוגמת ניתוחים של חלל הפה ועקירת שיניים, וטראומה דנטאלית הביאו לעליה מספרית בסיכון לנמק של עצם הלסת (יחס סיכון של 2.87, P=0.3).

במחקר מיפן, החוקרים דיווחו כי שכיחות נמק של עצם הלסת עמדה על 3.6% (3 מבין 83 חולים) בקרב נשים עם סרטן שד וגרורות לעצמות שטופלו בזומרה במשך לפחות 24 חודשים (חציון של 33 חודשים). מדובר בשיעור גבוה מ-2.4% (5 מבין 209 חולים) בחולים דומים שנטלו את התרופה לתקופת זמן קצרה יותר.

במילים אחרות, שיעור המקרים של נמק של עצם הלסת עלה עם טיפול מושך יותר. חציון הזמן עד לנמק של עצם הלסת היה 1240 ימים.

במדגם היפני תועדו 36 סיבוכים הקשורים בשלד ב-27 מבין 83 החולים שטופלו בזומרה למשך לפחות שנתיים.

גם במחקר היפני לא תועדו מקרים של היפוקלצמיה. עם זאת, החוקרים מדווחים כי שיעור התגובות לעירוי (6.7%), עייפות (2.6%) ועליה בערכי קריאטינין (34.9%) היה גבוה יותר בנשים שטופלו בתרופה למשך 24 חודשים. הם מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי טיפול ממושך בזומרה נסבל היטב.

עם זאת, החוקרים מבלגיה סיכמו בפוסטר כי המחקר מעורר סימני דאגה. למרות השכיחות הנמוכה של נמק של עצם הלסת, עדיין מדובר בסוגיה חשובה בטיפול ארוך-טווח בזומרה, המחייב נקיטת אמצעים למניעת טראומה דנטאלית ועקירות שיניים.

35th Annual San Antonio Breast Cancer Symposium

לידיעה במדסקייפ