בחולים עם פרפור עליות שאינו מסתמי הסובלים גם מסוכרת, NOACs משיגים ירידה בסיכון לשבץ, תסחיפים ודימום חריף בהשוואה לוורפרין (MAYO CLINIC PROCEEDINGS)

מאת נעה גנזבורג, Bsc

מחקר חדש זה בחן את היעילות והבטיחות של נוגדי קרישה הניטלים דרך הפה, במטופלים עם פרפור עליות (NVAF) וסוכרת. המחקר נערך במטרה לצמצם פערים במידע הקיים המשווה בין נטילת נוגדי קרישה הניטלים דרך הפה שאינם אנטגוניסטים לויטמין K  (להלן NOACs) אל מול warfarin  במטופלים עם פרפור עליות שאינו מסתמי (ר”ת באנגלית NVAF) וסוכרת.

ע”פ החוקרים, ממצאי המחקר מעידים כי הטיפול בנוגדי הקרישה מסוג NOACs נקשר לירידה בסיכון לדימום חריף, תסחיף מערכתי או שבץ, בהשוואה ל-warfarin. מדובר במחקר התצפיתי הגדול ביותר שנערך עד כה במטופלים עם NVAF וסוכרת הנוטלים נוגדי קרישה.

המחקר הרטרוספקטיבי נערך בחולי NVAF וסוכרת שהחלו טיפול חדש ב-  apixaban או , dabigatran rivaroxaban  , או ב-warfarin מינואר 2013 ועד סוף ספטמבר 2015, כשהמידע נאסף דרך מדיקייר וממרכזי טיפול המשרתים מבוטחי מדיקייר ומדיקייד בארצות הברית, כמו גם ארבעה מאגרי מידע אמריקאיים מסחריים נוספים של תביעות ביטוח רפואיות. 

ציון התאמה 1:1 מותאם חושב בין מטופלי NOACs לבין warfarin  ובין התרופות השונות במשפחת NOACs בכל מאגרי מידע. נעשה שימוש במודל  Cox proportional hazards להערכת הסיכון לשבץ או לתסחיף מערכתי (systemic embolism או SE) ולאירועי דימום חריף (MB- major bleeding).  בכלל המחקרים נכללו 154,324 מטופלים, בשש עוקבות מותאמות.

זמן המעקב הממוצע של המחקרים היה בין חצי שנה לשמונה חודשים.

החוקרים מצאו כי בהשוואה ל-warfarin, הטיפול ב-apixaban ו-rivaroxaban  נקשר עם ירידה בסיכון לשבץ או SE ( יחס סיכון HR -hazard ratio עמד על 0.67 עם CI 95%, 0.57-0.77 ו- HR, 0.79 עם CI 95%, 0.71-0.89 – בהתאמה), וכי הטיפול ב-dabigatran הציג סיכון דומה לשבץ או SE (עם HR, 0.84 ו-95%CI 0.67-1.07) .

החוקרים מצאו עוד כי Apixaban ו-dabigatran נקשרו לירידה בסיכון ל-MB (הראשון HR, 0.60; 95%CI, 0.56-0.65 והשני, HR, 0.78; 95%CI, 0.69-0.88).
עוד נמצא כי נטילה של –
rivaroxaban  נקשרה לסיכון דומה ל-MB בהשוואה ל-warfarin.

בהשוואה בין שלושת התרופות הראשונות, הטיפול ב-apixaban נקשר לסיכון נמוך יותר ל-MB. בהשוואה ל-rivaroxaban, הטיפול ב-dabigatran נקשר לסיכון נמוך יותר ל-MB.

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר תומכים בהנחה כי הטיפול ב-NOACs נקשר לסיכונים נמוכים יותר לשבץ, תסחיף מערכתי, או דימום חריף.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32370854

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/06/2025

המחקר בחן את הסיכון לשבץ חוזר בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים (AF) המטופלים בנוגדי קרישה פומיים (OAC), תוך ביצוע סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 23 מחקרים שכללו 78,733 חולים ומעקב כולל של 140,307 שנות־אדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן