השוואת סיכון לדימום, אירועים מוחיים ותמותה עם Dabigatran (פרדקסה) לעומת Rivaroxaban (קסרלטו)בטיפול בקשישים עם פרפור פרוזדורים ( JAMA Intern Med)


במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי הטיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו) במינון 20 מ”ג, פעם ביום, לווה בעליה מובהקת סטטיסטית במקרי דימום תוך-גולגולתי ודימום חוץ-גולגולתי מג’ורי, כולל דימום מג’ורי ממערכת העיכול, בהשוואה לטיפול ב-Dabigatran (פרדקסה) במינון 150 מ”ג, פעמיים ביום, בקשישים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הסיכון לאירוע מוחי תרומבואמבולי, דימום תוך-גולגולתי, דימום חוץ-גולגולתי מג’ורי, כולל דימום ממערכת העיכול, ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם, שהחלו טיפול בפרדקסה או קסרלטו למניעת אירועים מוחיים.

מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 118,891 חולים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם, בגילאי 65 שנים ומעלה, שהחלו טיפול בדביגטרן או ריברואוקסבן בין 4 בנובמבר, 2011, ועד 30 ביוני, 2014.  התוצא העיקרי הוגדר כיחס הסיכון לאירוע מוחי תרומבואמבולי, דימום תוך-גולגולתי, דימום חוץ-גולגולתי מג’ורי (כולל דימום מג’ורי ממערכת העיכול) ותמותה, בהשוואה לדביגטרן.

52,240 חולים טופלו בדביגטרן ו-66,651 חולים טופלו בריברואוקסבן, עם מעקב כולל של 15,524 ו-20,199 שנות-אדם, בהתאמה, במהלכם תועדו 2,537 אירועי תוצא עיקרי. הטיפול בריברואוקסבן לווה בירידה לא-מובהקת באירוע מוחי תרומבואמבולי (יחס סיכון של 0.81, p=0.07, הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 1.8 פחות מקרים ל-1,000 שנות-אדם), עליה מובהקת סטטיסטית בדימום תוך-גולגולתי (יחס סיכון של 1.65, p=0.002, הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 2.3 מקרים נוספים ל-1,000 שנות-אדם) ודימום חוץ-גולגולתי מג’ורי (יחס סיכון של 1.48, p<0.001; הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 13 מקרים נוספים ל-1,000 שנות-אדם), כולל דימום מג’ורי ממערכת העיכול (יחס סיכון 1.40, הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 9.4 מקרים נוספים ל-1,000 שנות-אדם), ובעליה לא-מובהקת בשיעורי התמותה (יחס סיכון של 1.15, p=0.051, הבדלים בשיעורי היארעות מתוקנים של 3.1 מקרים נוספים ל-1,000 שנות-אדם).

החוקרים מסכימים כי בחולים בגילאי 75 שנים ומעלה או עם מדד CHADS2 של מעל 2 נקודות, הטיפול בריברואוקסבן לווה בעליה משמעותית בשיעורי התמותה, בהשוואה לדביגטרן. העליה בשיעורי דימום תוך-גולגולתי עם ריברואוקסבן גברה על הירידה בשיעור אירועים מוחיים תרומבואמבוליים עם הטיפול התרופתי.

JAMA Intern Med. Published online October 3, 2016  

הערת העורך ב- JAMA Intern Med : ”מידע נוסף זה צריך להוביל אותנו להעדיף רשום דביגטרן על פני ריברואוקסבן במטופלים עם פרפור פרוזדורים. ”

להערת העורך המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/06/2025

המחקר בחן את הסיכון לשבץ חוזר בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים (AF) המטופלים בנוגדי קרישה פומיים (OAC), תוך ביצוע סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 23 מחקרים שכללו 78,733 חולים ומעקב כולל של 140,307 שנות־אדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן