מחקר בתנאי עולם אמיתי מדווח על סיכון נמוך יותר לדימומים מג’וריים במטופלי פרפור פרוזדורים המתחילים טיפול באפיקסבן בהשוואה לוורפרין וריברוקסבן (Int J Clin Pract.)

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בתנאי עולם אמיתי מדווח ששיעורי הדימומים במטופלים שהחלו טיפול נוגד קרישה באמצעות rivaroxaban (קסרלטו, באייר) או וורפרין (קומדין, תרו) היו גבוהים יותר באופן מובהק בהשוואה למטופלים שהחלו טיפול ב- apixaban(אליקוויס, פייזר) .

ברקע מציינים החוקרים כי קיים מידע מוגבל על הבטיחות של נוגדי קרישה פומיים שאינם אנטגוניסטים לויטמין K . מטרתם הייתה להשוות הסיכון לדימומים מג’וריים בקרב מטופלים חדשים עם פרפור פרוזדורים שלא על רקע מסתמי (NVAF) המתחילים טיפול בנוגדי הקרישה אפיקסבן, וורפין , דביגטרן או ריברוקסבן בארה”ב.

בוצע מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שנועד להשוות דימומים מג’וריים בין מטופלי NVAF שהחלו טיפול בוורפרין, אפיקסבן, דביגרטן או ריברוקסבן. המחקר עשה שימוש במאגר המידע Truven MarketScan® Commercial & Medicare supplemental US database החל מה-1/1/2013 עד 31/12/2013.

דימומים מג’וריים הוגדרו כדימומים שדרשו אישפוז. מודל מסוג Cox העריך את יחסי הסיכון לדימומים מג’וריים לאחר התאמות לגיל, מין, תחלואה נלווית, ותרופות נוספות בשימוש.

החוקרים מדווחים כי מבין 29.388 המטופלים שהחלו טיפול נוגד קרישה בשל NVAF כ-2,400 טופלו באפיקסבן (8.2%) , 4,173 (14.2%) בדביגטרן, 10,050 (34.3%) בריברוקסבן ו-12,713 (8.2%) בוורפרין.

לאחר התאמות למשתנים בסיסיים, בהשוואה לאפיקסבן – התחלת טיפול בוורפרין הייתה מלווה בסיכון לדימומים מג’וריים של פי 1.93 (בטווח בין 1.12-3.33 , P=.018) , ובריברוקסבן פי 2.19 (בטווח 1.26-3.79, P=.005) , כלומר סיכון מוגבר מובהק לדימומים בהשוואה לאפיקסבן.

התחלת טיפול בדביגטרן הייתה קשורה לסיכון של 1.79 (בטווח 0.94-3.1, P=.079) , כלומר סיכון מוגבר לא מובהק סטטיסטי בהשוואה לאפיקסבן.

כאשר בוצעה השוואה לעומת וורפרין, הסיכון היחסי לדימומים מג’וריים באפיקסבן היה 0.52 (בטווח 0.3-0.89, P=.018) , כלומר סיכון מופחת מובהק סטטיטי לדימום מג’ורי.

מטופלים שהחלו טיפול בריברוקסבן ודביגטרן היו בסיכון יחסי בהשוואה לוורפרין לדימום מג’ורי ללא הבדל מובהק סטטסיטי של 1.13 (בטווח 0.91-1.41, P=.262) ו-0.88 (בטווח 0.64-1.21, P=.446) , בהתאמה.

החוקרים מסכמים כי מבין מטופלי NVAF בתנאי עולם אמיתי, התחלת טיפול עם ריברוקסבן או וורפרין הייתה קשורה עם סיכון מוגבר מובהק סטטיסטי לדימומים מג’וריים בהשוואה למטופלים שהחלו טיפול באפיקסבן.  בהשוואה לוורפרין, התחלת טיפול באפיקסבן הייתה קשורה עם סיכון נמוך יותר מובהק סטטיסטי לדימומים מג’וריים. החוקרים מציינים שדרושים נתונים תצפיתיים נוספים לאישור ממצאים אלה.

Int J Clin Pract.2016 Aug 23

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/06/2025

המחקר בחן את הסיכון לשבץ חוזר בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים (AF) המטופלים בנוגדי קרישה פומיים (OAC), תוך ביצוע סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 23 מחקרים שכללו 78,733 חולים ומעקב כולל של 140,307 שנות־אדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן