במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Urology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הישנות מאוחרת של סרטן שלפוחית שתן, לאחר תקופה ארוכה ללא עדות למחלה, אינה נדירה ואינה ניתנת לחיזוי על-פי המערכות הקיימות לסיווג הסיכון של החולם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין קונצנזוס באשר למשטר המעקב המומלץ אחר חולים עם ממאירות שלפוחית שתן שאינה חודרת לשכבת השריר לאחר חמש שנים ללא עדות למחלה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמי סיכון להישנות המחלה בחולים ללא עדות לממאירות לאחר למעלה מחמש שנים.
החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים משישה מרכזים ברחבי יפן עם סרטן שלפוחית שתן שאינו חודר לשלפוחית השתן אשר עברו ניתוח בין 1990 עד 2013 והיו ללא עדות להישנות לאחר למעלה מחמש שנים. ניתוח סטטיסטי שימש לקבוע את שיעורי ההישרדות ללא-הישנות ולקבוע אילו גורמים פתולוגיים וקליניים עשויים להשפיע על הסיכון להישנות מאוחרת.
מדגם המחקר כלל 434 חולים עם ממאירות שלפוחית שתן שאינה חודרת לשכבת השריר והיו ללא עדות למחלה לאחר חמש שנים. מבין אלו, 55 חולים (12.7%) אובחנו עם הישנות מאוחרת של הממאירות לאורך חציון מעקב של 8.9 שנים.
החוקרים מדווחים כי היסטוריה קודמת של סרטן שלפוחית שתן לפני הניתוח האחרון דרך השופכה הייתה הגורם המנבא המשמעותי ביותר להישנות מאוחרת (יחס סיכון של 1.99, p=0.019), אם כי גורמים קליניים אחרים, כולל דרגת הגידול, שלב פתולוגי, גידול רב-מוקדי והמערכות הקיימות לסיווג הסיכון, לא ניבאו את הסיכון להישנות מאוחרת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הישנות סרטן שלפוחית שתן אינה נדירה, גם במקרים בהם הממאירות אינה חודרת לשכבת השריר, אך לא זוהו משתנים המסייעים בחיזוי הסיכון להישנות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!