בניגוד למחקרים אקראיים ומבוקרים קודמים הצביעו על סיכון מוגבר להתפתחות ממאירות של שלפוחית השתן בעקבות טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter), מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי הטיפול במעכבי SGLT-2 אינו מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שלפוחית השתן בהשוואה לטיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או מעכבי DPP-4.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם טיפול במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון מוגבר להופעה מוקדמת של סרטן שלפוחית השתן, בהשוואה לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או מעכבי DPP-4.
מחקר העוקבה הרב-מרכזי התבסס על נתוני U.K. Clinical Practice Research Datalink, כמו גם נתונים ממאגרי Medicare fee-for-service, Clinformatics Data Mart Database ו-MarketScan Health בין ינואר 2013 ועד דצמבר 2020. החוקרים יצרו שני מדגמים: (1) מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 אשר החלו טיפול במעכבי SGLT-2 או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-(2) מבוגרים שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2 או מעכבי DPP-4.
המחקר כלל נתונים אודות 453,560 מבוגרים שטופלו במעכבי SGLT-2 ו-375,997 מטופלים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, אשר היו במעקב לאורך חציון שנע בין 1.5 עד 2.2 שנים. בסיכומו של דבר, טיפול במעכבי SGLT-2 לא לווה בסיכון מוגבר לסרטן שלפוחית השתן, בהשוואה לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (יחס סיכון של 0.90, רווח בר-סמך 95% של 0.81-1.00).
בדומה, בהשוואה ל-853,186 מטופלים במעכבי DPP-4, ב-347,059 מטופלים במעכבי SGLT-2 לא תועד סיכון מוגבר לממאירות שלפוחית שתן (יחס סיכון של 0.99, רווח בר-סמך 95% של 0.91-1.09) לאורך חציון מעקב שנע בין 1.6 עד 2.6 שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 אינו מלווה בסיכון מוגבר לממאירות שלפוחית השתן, בהשוואה לטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או מעכבי DPP-4. ממצאים אלו תומכים בבטיחות ההשפעות קצרות הטווח של הטיפול התרופתי בהיבט הסיכון לממאירות שלפוחית שתן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!