תוצאות מבטיחות לתרופה חדשה כנגד מחלת פרקינסון (מתוך הצהרת Pharma Two B)

מתוצאות מוקדמות ממחקר P2B001 עולה כי מתן שילוב במינון-קבוע של משלב בשחרור-ממושך של Pramipexole ו-Rasagiline עולה כי טיפול זה עדיף על כל אחת מהתרופות בנפרד כקו-טיפול ראשון כנגד מחלת פרקינסון בשלב מוקדם.

החוקרים השלימו מחקר בינלאומי, אקראי, כפל-סמיות, אשר ארך 12 שבועות ונועד לבחון את היעילות, בטיחות וסבילות P2B001 בהשוואה למרכיבים הפרטניים של משלב זה. ב-544 חולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם.

המשתתפים במחקר קיבלו את P2B001, תכשיר בשחרור-ממושך שניתן פעם ביום וכלל Pramipexole במינון 0.6 מ”ג ו-Rasagiline במינון 0.75 מ”ג; או Pramipexole בשחרור-ממושך במינון של 0.6 מ”ג, פעם ביום; Rasagiline בשחרור-ממושך במינון של 0.75 מ”ג, פעם ביום; או את הקפסולות של Pramipexole בשחרור-ממושך המשווקות כיום עם טיטרציה למינון אופטימאלי לכל חולה (1.5-4.5 מ”ג).

השינוי הממוצע המתוקן מתחילת המחקר במדד UPDRS (Unified Parkinson’s Disease Rating Scale) עמד על 2.66- נקודות עם P2B001 לעומת Pramipexole (p=0.0018) ועל 3.30- נקודות עם P2B001 לעומת Rasagiline (P=0.0001). לא תועדו הבדלים משמעותיים במדדי UPRDRS בין P2B001 ו-Pramipexole בשחרור-ממושך.

השינוי הממוצע מתחילת המחקר במדד Epworth Sleepiness Scale עם P2B001 לעומת Pramipexole בשחרור-ממושך עמד על 2.66- נקודות (p<0.001).

אירועים חריגים על-רקע הטיפול היו ברובם בדרגה קלה-עד-בינונית והיו דומים בין זרועות המחקר.

על-סמך ממצאי המחקר, החוקרים סבורים כי P2B001 עשויה לשמש כאפשרות טיפול מובילה למחלת פרקינסון, בפרט כקו טיפול ראשון לחולים בכל הגילאים בשלב מוקדם.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן