האם טיפול במעכבי TNF מעלה את הסיכון לזיהום מפרק בחולים עם מחלות ריאומטיות? (Rheumatology)

במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במעכבי TNF מעלה את הסיכון לזיהום מפרקי, בפרט בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית עם נוגדנים (Seropositive Rheumatoid Arthritis) , אך לא בחולים עם דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהום מפרק הינו סיבוך חמור, הנפוץ יותר בקרב חולים תחת טיפול תרופתי לדיכוי חיסוני. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם טיפול במעכבי TNF מעלה את הסיכון לזיהום מפרקי בחולים עם דלקת חוליות מקשחת ובחולים עם דלקת מפרקית שגרונית עם נוגדנים אופייניים.

החוקרים השלימו חיפוש במאגר South Korean Health Insurance Review and Assessment Service Database לזיהוי מקרים חדשים של דלקת חוליות מקשחת ודלקת מפרקים שגרונית בין 2010 ועד 2020. זיהום מפרקי הוגדר על-פי קוד אבחנה ואשפוז לבית חולים. ניתוח סטטיסטי שימש להשוואת היארעות זיהום מפרקי בהתאם למעכב TNF לאורך המעקב (Infliximab, Etanercept, Adalimumab/Golimumab).

מבין 145,129 חולים שנכללו במחקר, 1,170 (0.8%) פיתחו זיהום מפרקי במהלך המעקב. גיל מתקדם, מין זכר, אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית עם נוגדנים, מחלות רקע שכללו יתר לחץ דם, סוכרת ומחלת ריאות כרונית; כמו גם טיפול ב-Infliximab ו-Etanercept לוו בסיכון מוגבר לזיהום מפרקי בכלל האוכלוסייה.

עם זאת, בחולים עם דלקת חוליות מקשחת, רק גיל מתקדם ומחלת כליות היו מנבאים של זיהום מפרקי וטיפול במעכבי TNF לא הביא לעליה בהיארעות זיהום מפרקי. מנגד, בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית שטופלו במעכבי TNF תועד סיכון מוגבר לזיהום מפרקי ללא תלות בסוג מעכב TNF, גיל החולה או מחלות רקע.

היארעות זיהום מפרקי הייתה גבוהה במיוחד לאחר השנה הראשונה לטפול במעכבי TNF, הן באלו עם דלקת חוליות מקשחת והן באלו עם דלקת מפרקים שגרונית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול במעכבי TNF מעלה את שיעורי היארעות זיהום מפרקי, בפרט בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. יתרה מזאת, גיל החולים, מחלות רקע ומשך הזמן שחלף מתחילת הטיפול התרופתי השפיעו על הסיכון לזיהום מפרק ויש לקחת זאת בחשבון בעת התחלת טיפול במעכבי TNF.

 

Rheumatology (Oxford). 2022 Dec 23

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן