השימוש בתרופות אנטיביוטיות בסיכון-גבוה בבתי חולים, דוגמת Cephalosporins, Fluoroquinolones, Carbapenems ו-Lincosamides, נקשר עם סיכון גבוה יותר ל-Clostridium difficile בבתי חולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Infection Control & Hospital Epidemiology.
החוקרים בחנו את הנתונים מ-171 בתי חולים בשנים 2016-2017 והגדירו 4 משפחות תרופות אנטיביוטיות בסיכון גבוה על-בסיס מחקרים והנחיות קודמות שבחנו תרופות אנטיביוטיות ספציפיות לטיפול בזיהומי Clostridium difficile, כולל דור שני, שלישי ורביעי של Cephalosporins, כמו גם Fluoroquinolones, Carbapenems ו-Lincosamides.
מקרה של Clostridium difficile הוגדר בנוכחות בדיקת צואה חיובית לרעלן החיידק או תוצאות בדיקה מולקולארית בחולה ללא תוצאה חיובית במהלך 8 השבועות הקודמים. מקרה של זיהום בחיידק על-רקע טיפול בבית החולים כלל דגימות שנאספו למעלה משלושה ימים לאחר האשפוז או עד 3 ימים משחרור החולה, בתוך 28 ימים.
חציון מספר ימי הטיפול בתרופות אנטיביוטיות בסיכון גבוה עמד על 241.2 ל-1,000 ימים; השיעור הכולל של מקרי זיהום ב-Clostridium difficile על-רקע אשפוז עמד על 33 ל-10,000 אשפוזים. המתאם הכולל בין שימוש בתרופות אנטיביוטיות בסיכון-גבוה ובין הזיהום החיידקי על-רקע טיפול בבית החולים עמד על 0.22 (p=0.003), עם קורלציה גבוהה יותר בבתי חולים אוניברסיטאיים (0.38, p=0.002). לכל עליה של 100 ימים בטיפול בתרופות אנטיביוטיות בסיכון-גבוה נרשמה עליה של 12% בזיהומי Clostridium difficile על-רקע אשפוז (סיכון יחסי של 1.12, p=0.002) לאחר תקנון לערפלנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי שימוש בתרופות אנטיביוטיות בסיכון-גבוה הינו מנבא בלתי-תלוי של זיהום Clostridium difficile על-רקע אשפוז. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות מניעת שימוש מופרז בטיפול אנטיביוטי.
Infect Control Hosp Epidemiol 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!