טיפול במניטול במינון 400 מ”ג בשיאוף, פעמיים ביום, למשך 12 חודשים, לא הביא להפחתה משמעותית של תדירות ההתלקחויות בחולים עם ברונכיאקטזיות בעלות משמעות קלינית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Thorax. עם זאת, תואר שיפור מובהק בזמן עד להתלקחות ראשונה ובאיכות החיים של החולים וכן הטיפול היה בטוח ונסבל היטב.

החוקרים מסבירים כי ברונכיאקטזיות מתאפיינות בייצוע מוגבר של ריר והתלקחויות ריאתיות. טיפול בחומרים אוסומטיים בשיאוף עשוי להגביר את הפינוי המוקוציליארי, אך לא נערכו מחקרים ארוכי-טווח רבים בנושא.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של מניטול בשיאוף על שיעורי התלקחויות בחולים עם ברונכיאקטזיות שאינן על-רקע ציסטיק פיברוזיס. תוצאי סיום משניים כללו את הזמן עד להתלקחות ראשונה, משך התלקחויות, טיפול אנטיביוטי להתלקחויות ואיכות חיים שנקבעה לפי שאלון SGRQ (St George’s Respiratory Questionnaire).

מדגם המחקר כלל חולים עם ברונכיאקטזיות שאינן על-רקע ציסטיק פיברוזיס והיסטוריה של ייצור עודף כרוני של ריר ולפחות שתי התלקחויות ריאתיות במהלך 12 החודשים האחרונים, שחולקו באקראי ל-52 שבועות טיפול במניטול בשיאוף (400 מ”ג) או מניטול בקרה במינון נמוך, פעמיים ביום. המשתתפים היו בגילאי 18-85 שנים, עם מדדי FEV1 בטווח שבין 40% ומעלה ועד 85% מהערך הצפוי ומדד SGRQ של 30 ומעלה בתחילת המחקר.

מדגםם המחקר כלל 461 חולים (233 חולים בקבוצת ההתערבות ו-228 חולים בקבוצת הביקורת). המאפיינים הדמוגרפיים הבסיסיים היו דומים בשתי הקבוצות. שיעור ההתלקחויות היה נמוך יותר באופן לא-משמעותי עם טיפול במניטול (יחס שיעורים של 0.92). עם זאת, הזמן עד להתלקחות ראשונה היה ארוך יותר עם מניטול (יחס סיכון של 0.78, P=0.022). מדדי SGRQ השתפרו עם מניטול בהשוואה לפלסבו (2.4- יחידות, p=0.046). כמו כן, לא תוארו הבדלים בתופעות הלוואי בין הקבוצות.

לסיכום, מהנתונים עולה כי טיפול במניטול בשיאוף במשך שנה בחולים עם ברונכיאקטזיות לא הביא לירידה משמעותית בשיעור ההתלקחויות, אך תועד שיפור משמעותי בזמן עד להתלקחות ראשונה ובאיכות החיים של החולים.

Thorax. 2014;69(12):1073-1079

לידיעה במדסקייפ