מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Society of Cardiology עולה כי אפילו שימוש לזמן קצר בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים עשוי להביא לעליה בסיכון לאשפוז ראשון בשל אי-ספיקת לב בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 2.
במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 331,189 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2, אך ללא היסטוריה של אי-ספיקת לב או מחלה ריאומטית בין השנים 1998 ו-2018. המעקב החל 120 ימים לאחר אבחנת סוכרת לראשונה. החוקרים בחנו את הקשר בין שימוש בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, כולל Celecoxib, Diclofenac, Ibuprofen ו-Naproxen ובין אשפוז ראשון בשל אי-ספיקת לב במבוגרים שניפקו לפחות מרשם אחד, שנים, שלושה או ארבעה מרשמים לטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים בתוך שנה אחת מתחילת המעקב.
מרשמים לטיפול ב-Diclofenac ו-Ibuprofen נופקו לפחות פעם אחת בתוך שנה מתחילת המעקב ע”י 3.3% ו-12.2% מהחולים, בהתאמה, כאשר 0.5% ו-2% ניפקו לפחות ארבעה מרשמים מכל אחד מאלו.
הסיכון לאשפוז בשל אבחנה חדשה של אי-ספיקת לב עלה לאחר שימוש ב-Diclofenac (יחס סיכויים של 1.5, רווח בר-סמך 95% של 1.1-2) ו-Ibuprofen (יחס סיכויים של 1.5, רווח בר-סמך 95% של 1.3-1.7). לא תועד קשר בין הסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב ובין השימוש ב-Celecoxib או Naproxen, אשר היו בשימוש לעיתים נדירות.
מניתוח הנתונים לפי גיל ומצב סוכרת, החוקרים לא מצאו קשר בין שימוש בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ובין אשפוז עקב אי-ספיקת לב בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומטה, או עם רמות המוגלובין מסוכרר תקינות.
בשורה התחתונה, הרושם העולה מהמחקר כי יש להימנע אף משימוש קצר-טווח בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים בחולים עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, הטיפול עשוי להיות בטוח בחולים צעירים יותר עם סוכרת מאוזנת היטב. החוקרים ממליצים להשלים הערכה פרטנית, תוך התייחסות לגיל החולה ומצב הטיפול בסוכרת מסוג 2, במידה ושוקלים מתן נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לחולים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים מציינים כי לא סביר כי ייערכו מחקרים קליניים להערכת הנושא לאור הבעייתיות האתית, אך יש מקום להשלמת מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את המנגנונים בבסיס הקשר בין הטיפול התרופתי ואי-ספיקת לב.
מתוך כנס ה-ESC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!