מנתונים חדשים מאירופה עולה קשר בין שעות עבודה ארוכות, בהיקף של 55 שעות שבועיות ומעלה, ובין עליה של 40% בסיכון ארוך הטווח להתפתחות פרפור פרוזדורים, בהשוואה לעבודה בהיקף של 35-40 שעות שבועיות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון לפרפור פרוזדורים בחולים שעבדו לפחות 55 שעות שבועיות ואלו שעבדו בהיקף סטנדרטי של 35-40 שעות שבועיות. הם השלימו מחקר פרוספקטיבי, שהתבסס על נתוני Individual Participant Data Meta Analysis in Working Populations, שכלל אוכלוסיה של 85,494 גברים ונשים עובדים (גיל ממוצע של 43.4 שנים) ללא תיעוד של פרפור פרוזדורים. הערכת היקף שעות העבודה בוצעה בתחילת המחקר (1991-2004).

משך המעקב הממוצע אחר היארעות פרפור פרוזדורים עמד על עשר שנים והחוקרים זיהו מקרים על-פי נתוני תרשימי אק”ג, רשומות בתי חולים, מאגרי תשלומי תרופות ומכתבי תמותה.

החוקרים זיהו 1,061 מקרים חדשים של פרפור פרוזודרים (היארעות מצטברת לאחר עשר שנים של 12.4 ל-1,000 אנשים). לאחר תקנון לגיל, מין ומצב סוציו-אקונומי, באלו שעבדו שעות עבודה ארוכות תועדה עליה של פי 1.4 בסיכון לפרפור פרוזדורים, בהשוואה להיקף עבודה סטנדרטי (יחס סיכון של 1.42). הממצאים נותרו על-כנם לאחר הוצאת משתתפים עם מחלת לב כלילית או אירועים מוחיים בתחילת הדרך או במהלך המעקב (2,006 חולים, יחס סיכון של 1.36). לתקנון לערפלנים אפשריים, דוגמת השמנה, צריכת אלכוהול מסוכנת ולחץ דם גבוה,הייתה השפעה קטנה על הקשר הנ”ל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בנבדקים שעבדו שעות עבודה ארוכות תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות פרפור פרוזדורים, בהשוואה לשעות עבודה סטנדרטיות.

Eur Heart J 2017

לידיעה במדסקייפ