מנתונים חדשים עולה שיעור נמוך של דימומים תוך-גולגולתיים וסיבוכים אחרים וכן שיעורים נמוכים של תמותה מכל-סיבה במהלך תשע שנות מעקב אחר חולים בשבדיה עם פרפור פרוזדורים, שהיו מאוזנים היטב תחת טיפול בקומדין. החוקרים זיהו מספר גורמי סיכון לסיבוכים אלו, כולל אי-ספיקת כליות וטיפול נלווה באספירין.
מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של איזון הולם של טיפול בקומדין בחולים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם, תוך הערכת הסיכון לסיבוכים, בפרט דימום תוך-גולגולתי, בחולים שנטלו גם אספירין, ולבחון את ההשפעה של איזון מדדי INR.
מדובר במחקר רטרוספקטיבי, רב-מרכזי, המבוסס על מאגרי נתונים בשבדיה, הכוללים נתונים אודות כ-40,000 חולים שהחלו בטיפול בקומדין בשל פרפור פרוזדורים במהלך תקופת המחקר והיו במעקב עד להפסקת הטיפול, תמותה או תום המחקר.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 72.5 שנים ומדד CHA2DS2-VASc עמד על 3.3 בתחילת המחקר. ההיארעות השנתית של תמותה מכל-סיבה עמדה על 2.10% וההיארעות השנתית של דימום תוך-גולגולתי עמדה על 0.44%. בחולים שנטלו גם אספירין תועד שיעור שנתי של דימום מג’ורי של 3.פ07% ושיעורי תרומבואמבוליזם עמדו על 4.90%, כאשר באלו עם אי-ספיקת כליות תועד סיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי (יחס סיכון של 2.25).
השיעורים השנתיים של דימום מג’ורי וכל אירוע תרומבואמבוליזם בחולים עם היקף זמן בטווח תרפואיטי של קומדין של פחות מ-70% עמדו על 3.81% ו-4.41%, בהתאמה, ובאלו עם וריאביליות רבה של מדדי INR, עמדו על 3.04% ו-3.48%, בהתאמה. בחולים עם זמן בטווח תרפואיטי של קומדין של 70% ומעלה, דרגת הוריאביליות במדדי INR לא הובילה לשינוי בשיעור האירועים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בקומדין עם איזון הולם מלווה בסיכון נמוך לסיבוכים ועדיין מהווה חלופה אפשרית לטיפול למניעת אירועים מוחיים על-רקע פרפור פרוזדורים. הטיפול דורש מעקב הדוק בחולים עם אי-ספיקת כליות, אלו הנוטלים גם טיפול באספירין ואלו עם מדדי INR שאינם מאוזנים היטב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!