טיפול אנטי-תרומבוטי משולש, הכולל טיפול נוגד-קרישה פומי בתוספת לטיפול נוגד-טסיות כפול, מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכי דמם לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות כפול בלבד, בקשישים עם פרפור פרוזדורים המיועדים ל-PCI (Perutaneous Coronary Intervention), כך עולה מתוצאות מחקר קטן משמונה מרכזים ביפן.
מטרת המחקר הייתה להבין טוב יותר את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-קרישה כתוספת לטיפול נוגד-טסיות כפול בקשישים עם פרפור פרוזדורים, המיועדים ל-PCI.
מדגם המחקר כלל 360 חולים עם פרפור פרוזדורים משמונה מרכזים רפואיים, שנטלו טיפול נוגד-טסיות כפול או טיפול נוגד-קרישה עם טיפול נוגד-טסיות כפול בעת ביצוע PCI. 77 חולים מעל גיל 80 שנים נבחנו אל מול 283 חולים צעירים יותר .
בחולים מעל גיל 80 שנים, תסמונת כלילית חדה הייתה נפוצה יותר בהשוואה לחולים צעירים יותר (54.6% לעומת 37.4%), ואילו שכיחות סוכרת (32.5% לעומת 45.6%) ושימוש בתומכן מצופה תרופה (58.4% לעומת 73.1%) היה פחות נפוץ (p<0.01).
החוקרים זיהו הבדל משמעותי במדד CHADS2 (2.9 לעומת 2.2, p<0.01), ללא הבדל מובהק סטטיסטית במדד HAS-BLED (2.4 לעומת 2.2). לאחר שנה אחת, שיעורי האירועים הקרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים המג’וריים היה גבוה יותר משמעותית באלו מעל גיל 80 שנים, בהשוואה לחולים צעירים יותר (16.9% לעומת 3.9%, p<0.01), כאשר שיעור הדימומים היה דומה (7.8% לעומת 5.6%, P=0.48).
בקשישים תועדה מגמה לשיעורי היארעות מצטברים נמוכים יותר של סיבוכים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים עם טיפול משולב (44 חולים) בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות כפול (33 חולים, 13.6% לעומת 21.2%, p=0.06), עם זאת, לא תועד סיכון מוגבר לסיבוכי דמם (13.6% לעומת 0%, P=0.008).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקשישים מעל גיל 80 שנים עם פרפור פרוזדורים, המיועדים להתערבות כלילית מילעורית, הפרוגנוזה גרועה יותר והסיכון לדימום גבוה, בעיקר בחולים הנוטלים נוגדי-קרישה עם טיפול נוגד-טסיות כפול. הם ממליצים לשקול התאמת טיפול אישי בקבוצת חולים זו בסיכון גבוה במיוחד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!