מנתונים חדשים עולה כי מנגנונים מעבר לאוטמים מרובים עשויים לתרום לקשר בין פרפור פרוזדורים ובין ירידה בתפקוד המוחי. מתוצאות המחקר להערכת חולים עם פרפור פרוזדורים עלה כי באלו שחזרו לקצב סינוס לאחר היפוך מקצב הלב תועד שיפור משמעותי בזרימת הדם המוחית ובזילוח למוח, בהשוואה לאלו שנותרו במקצב פרפור פרוזדורים. בנוסף, הזילוח המוחי לאחר הפרוצדורה עלה הן בחומר האפור והן בכלל המוח.

החוקרים התבססו על בדיקת MRI למדידת זרימת הדם המוחית והתבססו על טכניקת ASD (Arterial Spin Labeling) למדידת זילוח מוחי. שני המדדים נבחנו לפני היפוך מקצב ועשרה שבועות לאחר היפוך אלקטיבי לטיפול בחולים עם פרפור פרוזזדורים. מיד לפני ההדמיה השניה, בדיקת אק”ג אישרה אם כל חולה עדיין היה במקצב פרפור פרוזדורים או אם היה במקצב סינוס.

מהנתונים עולה כי ב-26 חולים חלה עליה בזרימת הדם המוחית מממוצע של 557.4 מ”ל לדקה ל-627.1 מ”ל לדקה (p=0.01) בקבוצת החולים שהיו בקצב סינוס בעת בדיקת ה-MRI השניה (17 חולים). בנוסף, הזילוח לכלל המוח עלה מ-35.6 מ”ל ל-100 גרם לדקה ל-40.8 מ”ל ל-100 גרם לדקה (p<0.01) והזילוח לחומר האפור במוח עלה מ-39.3 מ”ל ל-100 גרם לדקה ל-45.7 מ”ל ל-100 גרם לדקה (p<0.001).

למרות שזרימת הדם המוחית ולחץ הדם ירדו מעט בקבוצת החולים שנותרו במקצב פרפור פרוזדורים בעת בדיקת ההדמיה השניה, שינויים אלו לא היו משמעותיים.

מתוך כנס מטעם ה- European Heart Rhythm Association

לידיעה במדסקייפ