טיפול תוך-ורידי במגנזיום במחלקות לרפואה דחופה מלווה בסיכון מוגבר לאשפוז ילדים עם אסתמה (JAMA Network Open)

טיפול תוך-ורידי במגנזיום שניתן לאחר טיפול ראשוני לאסתמה במחלקות לרפואה דחופה מלווה בסיכון מוגבר לאשפוז בהמשך של ילדים עם התקף אסתמה עמיד לטיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כמעט כל ההנחיות הבינלאומיות לטיפול באסתמה ממליצות לשקול מתן טיפול תוך-ורידי במגנזיום כתוספת טיפול בילדים עם התקף אסתמה חמור. עם זאת, העדויות אודות התועלת של מתן תוך-ורידי של מגנזיום מבוססות בעיקר על מחקרים קטנים.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר אקראי וכפל-סמיות שכלל 816 ילדים עם התקף אסתמה (גיל חציוני של 5 שנים, 63.4% בנים) שקיבלו טיפול בין ספטמבר 2011 ועד נובמבר 2019 בשבעה מחלקות לרפואה דחופה בלדים. בכל הילדים תועדו מדדי PRAM (Pediatric Respiratory Assessment Measure) של לפחות 5 נקודות לאחר טיפול ראשוני בסטרואידים סיסטמיים וטיפול בשיאוף שכלל Ipratropium Bromide ו-Albuterol.

הילדים חולקו באקראי לשלוש קבוצות טיפול ב-Albuterol עם Magnesium Sulfate (215 ילדים) או פלסבו סליין (601 ילדים).

מבין 215 ילדים שקיבלו טיפול תוך-ורידי במגנזיום, 88.4% אושפזו לבית החולים, זאת בהשוואה ל-29% מהילדים שלא קיבלו את הטיפול התוך-ורידי במגנזיום.

החוקרים מדווחים כי מדדי PRAM היו גבוהים יותר בקרב ילדים שקיבלו טיפול תוך-ורידי במגנזיום לאחר טיפול ראשוני לאסתמה (6.7 לעומת 6 נקודות), עם סיכוי גבוה יותר לאשפוז קודם ביחידת טיפול נמרץ (12.1% לעומת 8.8%), בהשוואה לילדים שלא קיבלו טיפול תוך-ורידי במגנזיום.

גורמים שנקשרו עם אשפוז בהמשך כללו טיפול תוך-ורידי במגנזיום בין 2011 עד 2016 (יחס סיכויים של 22.67, רווח בר-סמך 95% של 6.26-82.06) וטיפול תוך-ורידי במגנזיום בין 2017 עד 2019 (יחס סיכויים של 4.19, רווח בר-סמך 95% של 1.99-8.86), שימוש נוסף ב-Albuterol (יחס סיכויים של 5.94, רווח בר-סמך 95% של 3.52-10.01) ועליה במדד PRAM (יחס סיכויים של 2.24, רווח בר-סמך 95% של 1.89-2.65).

בנוסף, טיפול תוך-ורידי במגנזיום לווה בסיכוי גבוה פי 8.5 בסיכוי לאשפוז של ילדים עם מדד PRAM של עד 3 נקודות בעת הטיפול (יחס סיכויים של 8.52, p<0.001).

הסיכוי לאשפוז היה גבוה פי 10 בקרב ילדים שקיבלו טיפול תוך-ורידי במגנזיום במחלקות לרפואה דחופה, בהשוואה לילדים שלא קיבלו טיפול זה (יחס סיכויים של 9.76, p<0.001) באלו שקיבלו טיפול תוך-ורידי במגנזיום דווח על ירידה של 0.15 נקודות במדד PRAM הממוצע בחדר המיון, 60 דקות לאחר התחלת הטיפול (מ-5.39 ל-5.24).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת התועלת של טיפול תוך-ורידי במגנזיום בהפחתת אשפוזים ולקבוע את פרופיל הבטיחות של הטיפול בילדים עם אסתמה עמידה לטיפול.

JAMA Network Open 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: קורטיקוסטרואידים במתן פומי יעילים בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לְאסתמה (בדרך כלל נצפים בילדים בני 6 ומעלה), אך אין להם השפעה בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לברונכיוליטיס (בדרך כלל נצפים בילדים מתחת לגיל 12 חודשים). כך עולה מסקירה שיטתית וממטה אנליזה חדשה שפורסמה ב- The Lancet Respiratory Medicine.

מעקב עד גיל ההתבגרות לאחר חשיפה מוקדמת לבוטנים למניעת אלרגיה (New England Journal of Medicine Evidence)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4, תחום פדיאטרי: צריכת בוטנים, החל מינקות ועד גיל 5 שנים, הובילה לסבילות מתמשכת לבוטנים עד גיל ההתבגרות בלא קשר לצריכת בוטנים לאחר מכן. דבר המוכיח שאפשר להגיע למניעה ולסבילות ארוכת טווח באלרגיה למזון. כך עולה מניסוי אקראי חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine Evidence.

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/03/2024

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הן אתגר בריאותי משמעותי, המשפיע על אנשים בכל הגילים. סקירה זו מתעמקת בפתופיזיולוגיה, באפידמיולוגיה, באלרגנים נפוצים, בהיסטוריה טבעית, בהתייצגות קלינית, באבחון, במניעה ובטיפול באלרגיות למזון בתיווך נוגדני IgE, עם דגש מיוחד על תסמונת אלפא-גל. הבנת המורכבות של מצבים אלה חיונית בעבור רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם כדי להבטיח טיפול נכון ומניעה של תגובות אלרגיות חמורות.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן