טיפול ב-Abatacept משפר דלקת מפרקים תת-קלינית בחלים בסיכון גבוה לדלקת מפרקים שגרונית (מתוך כנס ה-ACR)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Rheumatology Convergence עולה כי Abatacept (אורנסיה) עדיף על פלסבו לשיפור דלקת תת-קלינית בחולים בסיכון גבוה לדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) והאטת התקדמות דלקת מפרקים לאחר שישה חודשים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי נוגדני ACPA (Anti-Citrullinated Proteins) מתפתחים שנים לפני הופעה קלינית של דלקת מפרקים שגרונית ובדיקות הדמיה הדגימו גם סימנים מבניים ודלקתיים המקדימים הופעת דלקת מפרקים שגרונית.

החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, שכלל 100 חולים בסיכון מוגבר לדלקת מפרקים שגרונית, עם עדות לנוגדני ACPA וסימנים של דלקת בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית. המשתתפים גויסו למחקר בין נובמבר 2014 ועד דצמבר 2019 מ-14 מרכזים בגרמניה, ספרד וצ’כיה וקיבלו טיפול תת-עורי ב- Abatacept במינון 125 מ”ג, אשר ניתן פעם בשבוע, או פלסבו, עם המשך מעקב לאורך 12 חודשים.

התוצא העיקרי היה שיפור של לפחות אחד המדדים הדלקתיים בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית, אשר הוגדר ככל שינוי מתחילת המחקר בסינוסיטיס, טנוסינוביטיס ואוסטאיטיס על-סמך מדד RAMRIS (Rheumatoid Arthritis Magnetic Resonance Imaging Score). החוקרים השלימו ניתוח לפי כוונה לטפל והמדגם הסופי כלל 49 חולים בזרוע Abatacept ו-49 חולים בזרוע הפלסבו.

החוקרים מדווחים כי 61% מהחולים שקיבלו טיפול ב- Abatacept הדגימו שיפור בלפחות אחד המדדים ההדמייתיים, בהשוואה ל-31% מאלו בזרוע הפלסבו (p=0.0043). בנוסף, דלקת מפרקים התפתחה ב-34.7% מאלו בזרוע הפלסבו, בהשוואה ל-8.2% מאלו בזרוע הטיפול ב- Abatacept (p=0.0025).

באשר לבטיחות הטיפול, מהנתונים עולה כי תועדו 12 אירועים חריגים חמורים בין השנים 2014 עד 2021. עם זאת, רק אחד מאלו מקרה של דלקת ריאות נקשר בקשר סיבתי עם הטיפול המחקר.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים בעדיפות Abatacept על פלסבו בשיפור דלקת תת-קלינית בחולים בסיכון גבוה לדלקת מפרקים שגרונית. הטיפול הפעיל היה עדיף על פלסבו בעיכוב התקדמות לדלקת מפרקים לאחר ששה חודשים וכן היה בטוח לשימוש באוכלוסיה זו.

מתוך כנס ה-ACR

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן