מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Rheumatology Convergence עולה כי Abatacept (אורנסיה) עדיף על פלסבו לשיפור דלקת תת-קלינית בחולים בסיכון גבוה לדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) והאטת התקדמות דלקת מפרקים לאחר שישה חודשים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי נוגדני ACPA (Anti-Citrullinated Proteins) מתפתחים שנים לפני הופעה קלינית של דלקת מפרקים שגרונית ובדיקות הדמיה הדגימו גם סימנים מבניים ודלקתיים המקדימים הופעת דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים השלימו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, שכלל 100 חולים בסיכון מוגבר לדלקת מפרקים שגרונית, עם עדות לנוגדני ACPA וסימנים של דלקת בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית. המשתתפים גויסו למחקר בין נובמבר 2014 ועד דצמבר 2019 מ-14 מרכזים בגרמניה, ספרד וצ’כיה וקיבלו טיפול תת-עורי ב- Abatacept במינון 125 מ”ג, אשר ניתן פעם בשבוע, או פלסבו, עם המשך מעקב לאורך 12 חודשים.
התוצא העיקרי היה שיפור של לפחות אחד המדדים הדלקתיים בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית, אשר הוגדר ככל שינוי מתחילת המחקר בסינוסיטיס, טנוסינוביטיס ואוסטאיטיס על-סמך מדד RAMRIS (Rheumatoid Arthritis Magnetic Resonance Imaging Score). החוקרים השלימו ניתוח לפי כוונה לטפל והמדגם הסופי כלל 49 חולים בזרוע Abatacept ו-49 חולים בזרוע הפלסבו.
החוקרים מדווחים כי 61% מהחולים שקיבלו טיפול ב- Abatacept הדגימו שיפור בלפחות אחד המדדים ההדמייתיים, בהשוואה ל-31% מאלו בזרוע הפלסבו (p=0.0043). בנוסף, דלקת מפרקים התפתחה ב-34.7% מאלו בזרוע הפלסבו, בהשוואה ל-8.2% מאלו בזרוע הטיפול ב- Abatacept (p=0.0025).
באשר לבטיחות הטיפול, מהנתונים עולה כי תועדו 12 אירועים חריגים חמורים בין השנים 2014 עד 2021. עם זאת, רק אחד מאלו מקרה של דלקת ריאות נקשר בקשר סיבתי עם הטיפול המחקר.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים בעדיפות Abatacept על פלסבו בשיפור דלקת תת-קלינית בחולים בסיכון גבוה לדלקת מפרקים שגרונית. הטיפול הפעיל היה עדיף על פלסבו בעיכוב התקדמות לדלקת מפרקים לאחר ששה חודשים וכן היה בטוח לשימוש באוכלוסיה זו.
מתוך כנס ה-ACR
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!