במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מתפרסמות המלצות מטעם ה-American College of Physicians אודות השימוש ההולם בטיפול אנטיביוטי קצר-טווח כנגד זיהומים נפוצים.
טיפול אנטי-מיקרוביאלי מופרז מהווה בעיה מג’ורית ברמת בריאות הציבור ומוביל לעליה בעמידות לטיפול אנטיביוטי. מצבי טיפול יתר כוללים מתן מיותר של טיפול לפרקי זמן ממושכים בחולים עם זיהומים חיידקיים נפוצים, דוגמת ברונכיטיס חדה עם התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית, דלקת ריאות שנרכשה בקהילה, זיהום בדרכי שתן וצלוליטיס. במאמר הנוכחי ביקשו החוקרים לתאר את ההמלצות לטיפול הולם וקצר-טווח באנטיביוטיקה בחולים עם זיהומים אלו.
החוקרים השלימו סקירת ספרות ממוקדת של הנחיות קליניות, סקירות שיטתיות ומחקרים שבחנו את הטיפול בזיהומים נפוצים אלו. המאמר מבוסס על העדויות הזמינות הטובות ביותר, אך אינו מהווה סקירה שיטתית רשמית.
להלן עיקרי ההמלצות שקבעו המומחים:
א. על רופאים להגביל את משך הטיפול האנטיביוטי לחמישה ימים כאשר מטפלים בהתלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית וברונכיטיס חדה וללא-סיבוכים, בנוכחות סימנים קליניים של זיהום חיידקי (נוכחות ייצור מוגבר של כיח מוגלתי בנוסף להחמרת קוצר נשימה ו/או עליה בנפח הכיח).
ב. על רופאים לרשום טיפול אנטיביוטי לדלקת ריאות שנרכשה בקהילה לפרק זמן מינימאלי של חמישה ימים. הרחבת משך הטיפול לאחר חמישה ימי טיפול אנטיביוטי תתבסס על מדדים תקפים של יציבות קלינית, הכוללים התנרמלות החריגות בסימנים החיוניים, יכולת לאכול ותפקוד קוגניטיבי תקין.
ג. בנשים עם דלקת חיידקית ללא-סיבוכים בשלפוחית השתן, על רופאים לבחור בטיפול אנטיביוטי קצר-טווח עם Nitrofurantoin למשך 5 ימין, Trimethoprim-Sulfamethoxazole למשך 3 ימים, או Fosfomycin כמנה יחידה. בגברים ונשים עם דלקת אגן כליה ללא-סיבוכים, על הרופאים לבחור בטיפול קצר בפלאורוקווינולונים (5-7 ימים) או Trimethoprim-Sulfamethoxazole על-פי הרגישות לטיפול אנטיביוטי.
ד. בחולים עם צלוליטיס ללא מוגלה, על רופאים לבחור במשטר טיפול אנטיביוטי בן 5-6 ימים, בעל פעילות כנגד Streptococci, בפרט בחולים היכולים לנטר עצמם באופן עצמאי ובעלי קשר הדוק עם הרופא המטפל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!