תוצאותיו של מחקר המפורסם לאחרונה מעידות כי נקיטת אסטרגיה טיפולית פולשנית מועילה בחולים הסובלים מאוטם לב אקוטי עם עליה בסגמנט ה-ST בא.ק.ג. (STEMI), גם כשהם מגיעים לקבלת טיפול כעבור יותר מ-12 שעות ממועד הופעת הסימפטומים.

עד-כה, לא נערכו מחקרים ספציפיים מתוכננים לבדיקת תפקיד מתן התערבות קורונרית ראשונית דרך העור לחולים הסובלים מ-STEMI המגיעים לקבלת טיפול יותר מ-12 שעות לאחר הופעת הסימפטומים. הקוים המנחים העכשוויים אינם ממליצים על מתן טיפול רה-פרפוזיה בחולים אלה.

מטרת המחקר היתה לבדוק האם נקיטת אסטרטגית טיפול פולשנית מיידית קשורה לירידה בגודל האוטם בחולים הסובלים מ-STEMI, המגיעים לקבלת טיפול כעבור 12-48 שעות לאחר הופעת הסימפטומים, ולהשוות בינה לבין אסטרטגית הטיפול השמרנית הקונבנציונאלית.

במחקר מבוקר, אקראי, בין לאומי ורב מרכזי בעל מבנה open-label שנערך בין מאי 2001 לדצמבר 2004 השתתפו 365 חולים בגילאי 18-80 שנים שאובחנו ב-STEMI בין 12-48 שעות לאחר הופעת הסימפטומים. הנבדקים חולקו באקראי לקבוצה של 182 חולים שקיבלו טיפול באסטרטגיה פולשנית שהתבססה ברובה על החדרת סטנט קורונרי עם abciximab ולקבוצה של 183 חולים שטופלו באסטרטגיה הקונבנציונאלית השמרנית.

נקודת הסיום העיקרית של מחקר היתה גודל האוטם הסופי בחדר שמאל, על-פי בדיקת CT שבוצעה בין 5-10 ימים לאחר החלוקה האקראית בקרב 346 חולים (95.1%). נקודות הסיום המשניות כללו פטירה, והתרחשות התקף לב חוזר או שבץ בתוך 30 ימים.

גודל האוטם הסופי בחדר השמאלי היה קטן משמעותית בחולים בקבוצת הטיפול הפולשני (ערך חציוני של 8.0%, עם IQR של 2.0%-15.8%) לעומת חולים בקבוצת הטיפול השמרני (ערך חציוני של 13.0%; עם IQR של 3.0%-27.0%; ערך P<.001). ההבדל הממוצע בגודל האוטם הסופי בין שתי הקבוצות עמד על ירידה בערך של 6.8% (עם 95%CI, של 10.2%-3.5%). נקודות הסיום המשניות שהיו פטירה, הישנות של התקף הלב או שבץ בתוך 30 ימים התרחשו ב-8 (4.4%) חולים בקבוצת הטיפול הפולשני וב-12 (6.6%) חולים בקבוצת הטיפול השמרני (ערך RR של 0.67; 95%CI, 0.27-1.62; ערך P = .37).

החוקרים מסיקים כי אסטרטגיה המבוססת על החדרת סטנט עם שימוש ב-abciximab מפחית את גודל האוטם בחולים הסובלים מ-STEMI אקוטי ללא סימפטומים עיקשים המגיעים לטיפול בתוך 12-48 שעות לאחר הופעת הסימפטומים.

JAMA. 2005;293:2865-2872.