לראשונה בארץ, בוצע בסורוקה טיפול יחודי בטנטון באמצעות צנתור מוח (הודעת סורוקה)

ד”ר ענת חורב, מצנתרת המוח בסורוקה: “המטופלת, בשנות העשרים לחייה,

עברה בדיקת MRIובה נמצא חשד  לסיבה נדירה לטנטון מפרצת בוורידי המוח שבעקבות זרימת הדם לתוכה פעמה על תאי האוויר של האוזן וכך נוצר הטנטון.”

תושבת באר שבע, בשנות העשרים לחייה, אשה בריאה בד”כ, סבלה מטנטון במשך כשנה וחצי.

טנטון הוא תופעה שבה אדם שומע צליל שאין לו מקור חיצוני אמיתי. הרעש, לרוב מונוטוני, משתנה מאדם לאדם ועלול ללוות את האדם במשך כל שעות היממה, בעיקר בסביבה שקטה, כמו בשעות הלילה כשמנסים להירדם.

המטופלת שמעה, ללא הפסקה, רעשים קבועים באוזן ימין שגרמו להפרעות ביכולתה לישון ולהתרכז ופגעו באופן משמעותי באיכות חייה עד כדי ירידה משמעותית בתפקוד. היא עברה בין רופאים מדיסיפלינות שונות אך המקור לתלונותיה לא נמצא.

ד”ר ענת חורב, מנהלת היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית ומצנתרת המוח בסורוקה מספרת : “בעקבות בדיקת MRI שעברה, נמצא חשד  לסיבה נדירה לטנטון מפרצת בוורידי המוח שבעקבות זרימת הדם לתוכה פעמה על תאי האוויר של האוזן וכך נוצר הטנטון. יש להדגיש שמקרה זה יוצא דופן שכן, בדרך כלל, המפרצות במוח נמצאות בעורקים ולא בוורידים. כדי לאשר שאכן מדובר בבעיה זו, בשלב ראשון עברה המטופלת צנתור ורידי מורכב. בזמן שהיתה בהכרה מלאה נופח בלון בווריד וחסם את המפרצת. המטופלת אכן אישרה שהטנטון חלף וכך יכולנו לאמת שאכן זו הבעיה.”

בשלב השני, ביצעה ד”ר חורב צנתור טיפולי מורכב  בהרדמה מלאה  שבמהלכו הושתל  סטנט (תומכן) באזור המפרצת בווריד המוחי . בעזרת הסטנט הוסטה  זרימת הדם בווריד מהמפרצת. בנוסף, הושתלו כמה סלילים קטנטנים מטיטניום בתוך המפרצת כדי לסגור את המוצא שלה. המטופלת התעוררה מהצנתור ללא טנטון וחל שיפור ניכר באיכות חייה.

ד”ר חורב מציינת שטנטון על רקע זה אינו נפוץ והרבה פעמים אינו מאובחן. הטנטון במקרה זה הוא טנטון פועם (פולסטילי) שמהווה רק  10% – 20%  ממקרי הטנטון בהם יש לרוב מקור וסקולארי (של כלי הדם) כסיבה לטנטון ולפיכך יש לרוב טיפול. הסיבות לטנטון פועם יכולות להיות מפרצות עורקיות, מומים של כלי הדם במוח, היצרויות של כלי הדם במוח ולעיתים נדירות גם מפרצות ורידיות. ברוב המקרים הטנטון אינו פועם והמקור שלו אינו בכלי הדם ולכן טיפול צנתורי אינו מתאים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערכת יעילות קלינית של מכשיר WEB 17 לטיפול באנוריזמות תוך־גולגולתיות (CLEVER): תוצאות שנתיות לטיפול במפרצות שדיממו או לא דיממו

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|12/09/2025

17 הוא מכשיר לסגירה בתוך השק המפרצתי – INTRASACCULAR DEVICE הוא הדור האחרון של מכשיר ה WEB לטיפול באנוריזמות רחבות־צוואר bifurcation

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן