הערכת תוצאות ארוכות טווח של טיפול ב-Ranibizumab לטיפול בבצקת מקולארית על-רקע סוכרת (Retina)

במאמר שפורסם בכתב העת Retina מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי השיפור בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר לאחר מנת העמסה ראשונית של Ranibizumab (לוסנטיס) נותר לאורך זמן עם משטר טיפול לפי הצורך. מספר הזריקות הנדרש לשמירה על חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר היה קטן במהלך תקופת המחקר.

מטרת המחקר הייתה לבחון את התוצאות ארוכות הטווח בחולים עם בצקת מקולארית על-רקע סוכרת, אשר טופלו ב- Ranibizumab.

מדגם המחקר כלל 102 עיניים של 80 חולים, אשר היו במעקב לאורך ארבע שנים. כל החולים טופלו במנת העמסה שכללה שלוש זריקות חודשיות של Ranibizumab במינון 0.5 מ”ג. מהחודש השלישי ועד לחודש ה-48, החולים טופלו בזריקות Ranibizumab לפי הצורך, בהתאם לפעילות המחלה.

החוקרים מדווחים כי לאחר הוצאת מקרי תמותה, 82% מהעיניים נבדקו בביקור לאחר 4 שנים. חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר השתפרה ב-6.6 אותיות לפי סולם ETDRS (Early Treatment Diabetic Retinopathy Study) לאחר ארבע שנים. החולים טופלו בממוצע ב-7.7 זריקות Ranibizumab לאורך 4 שנים. מספר הזריקות שניתן עמד על 4.7, 1.4, 0.7 ו-1.9 זריקות, במהלך השנה הראשונה, השניה, השלישית והרביעית, בהתאמה.

לא תועדו הבדלים בזריקות שנדרשו בין חולים שלא קיבלו טיפול קודם ובין אלו שהשלימו בעבר טיפולי לייזר.

Retina. 2018 Jan;38(1):183-186

לידיעה ב-PubMed

הערת מערכת:

הטיפול אושר כעת במסגרת סל הבריאות לשנת 2018.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מדד חדש לחיזוי שיפור בראייה ב-AMD ניאווסקולרי: משמעות יחס צפיפות אופטית של נוזלים תוך־רשתית, מאת ד”ר איתי חונה*, עורך מדור רפואת עיניים.

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/05/2025

במחקר ישראלי חדש ורחב היקף, שנערך על ידי ד”ר ניר סטניסקו ועמיתיו, נבדקה המשמעות הפרוגנוסטית של יחס צפיפות אופטית (ODR) של נוזלים תוך-רשתיים (IRF) בחולי ניוון מקולרי גילי ניאווסקולרי (nAMD) שטופלו בנוגדי VEGF, במעקב של 36 חודשים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן