במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי הידרדרות המודעות להפרעה בזיכרון מופיעה כ-2.6 שנים לפני אבחנת דמנציה. החוקרים מצאו עוד כי הידרדרות זו הינה ביטוח פתולוגיה הקשורה בדמנציה, דוגמת חלבוני טאו ואוטמים מוחיים.
מטרת המחקר הייתה לאפיין את המהלך הטבעי והבסיס הנוירו-פתולוגי של המודעות לאובדן זיכרון במקרים של דמנציה בגיל מבוגר.
החוקרים ערכו סקירה שכללה 2,092 משתתפים משלושה מחקרי עוקבה, ללא הפרעה בזיכרון או בתפקוד הקוגניטיבי בתחילת הדרך. הערכות שנתיות כללו סיווג קליני של דמנציה עם דירוג עצמי ומבחן להערכת הזיכרון. לאחר המוות בוצעה בדיקה נוירו-פתולוגית אחידה לכימות שבע פתולוגיות הקשורות בדמנציה.
בכלל הקבוצה, החוקרים זיהו קורלציה בין דירוג הזיכרון ובין תפקוד הזיכרון ולכן בחנו את הזיכרון של כל משתתף על-בסיס הדיווח העצמי. בתת-קבוצה של 239 משתתפים שפיתחו דמנציה, המודעות לזיכון אפיזודי הייתה יציבה עד ל-2.6 שנים, בממוצע, לפני הופעת דמנציה; לאחר מכן, המודעות לזיכרון הידרדרה במהירות (שינוי שנתי ממוצע של 0.32-).
הנתונים הצביעו על קשר בין גיל מתקדם בתחילת הדרך ובין הופעה מאוחרת של חוסר מודעות לזיכרון. בתת-קבוצה של 385 משתתפים שהלכו לעולמם ובהם בוצעה בדיקה נוירו-פתולוגית, פתולוגיה בחלבוני TDP-43 (Transactive response DNA-binding Protein), חלבוני טאו ואוטמים מוחיים גסים נקשרה עם הידרדרות של המודעות לזיכרון. בהעדר פתולוגיות אלו, לא תועדה הפרעה במודעות לזיכרון. התוצאות היו דומות בתתי-קבוצות עם ובלי דמנציה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הפרעה במודעות לזיכרון מופיעה לרוב כ-2-3 שנים לפני הופעת דמנציה ומלווה בעדות לאחר המוות לשינויים פתולוגיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!