כאשר ילדים מפתחים פריחה עורית לאחר טיפול בתכשירים ממשפחת ביתא-לקטאם, הגורם הסביר ביותר הוא זיהום נגיפי ולא תגובה אלרגית, כך עולה ממחקר חדש משוויץ, שתוצאותיו פורסמו ב-Journal of Allergy and Clinical Immunology.
לדברי החוקרים, על הרופאים לחתור לאבחנה דפיניטיבית במקרים בהם ילדים מפתחים פריחה לאחר טיפול בפניצילין. הדבר חשוב במיוחד לאור העבודה שרק במיעוט המטופלים במחקר (6.8%) הפריחה הופיעה בשנית לאחר ניסיון טיפול נוסף בתרופה.
החוקרים מציינים כי רופאים מסווגים לעיתים קרובות פריחות המופיעות בשלב-מאוחר לאחר טיפול בביתא-לקטאם כאלרגיה לפניצילין ללא בדיקות נוספות. תווית זו נותרת לעיתים קרובות גם בתקופת הבגרות.
החוקרים ביקשו לבחון סיבות זיהומיות ואלרגיות לפריחות אלו, שזוהו ב-88 ילדים שפנו לחדר מיון. דגימות דם ומשטחי גרון נלקחו במסגרת הבירור לזיהום ויראלי, וחודשיים לאחר מכן נערכו בדיקות לאלרגיה לביתא-לקטאם באמצעות בדיקות טלאי עורי וטרנסדרמאלי, מבחן תגר ובדיקות דם לאלרגיה כנגד ביתא-לקטאם.
מהתוצאות עולה כי לעיתים רחוקות המטופלים הציגו תגובה שנייה דומה לטיפול האנטיביוטי. תועדו 11 תוצאות חיוביות (12.5%) לבדיקות טרנסדרמאליות ללא תוצאות חיוביות למבחני טלאי. תועדו 2 בדיקות דם חיוביות לאלרגיה (2.3%). בשישה מקרים תועדה תגובה חיובית לגירוי פומי, בשני מקרים לא תועדה תגובה לבדיקה טרנסדרמאלית ו-4 משתתפים נמצאו חיוביים בבדיקה טרנסדרמאלית.
מצד שני, במרבית המשתתפים תוצאות בדיקות הסקר לזיהום נגיפי היו חיוביות, כולל 65.9% מאלו שהיו שליליים לאלרגיה לפי בדיקת תגר פומית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ללא-ספק ישנה אבחנת-יתר של אלרגיה לביתא-לקטאם במקרים אלו, וכי זיהום נגיפי הוא הגורם הסביר ביותר למרבית הפריחות במקרים אלו.
הממצאים תקפים בילדים. החוקרים מאמינים כי פריחות עקב טיפול בפניצילין במבוגרים עשויות להיות חמורות יותר ודורשות בירור אלרגי שונה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!