נגיף HIV-2 הינו פתוגני יותר מכפי שסברו בעבר, וללא טיפול, מרבית הנשאים יפתחו מחלה על-רקע הזיהום הנגיפי וימותו אם כי המהלך איטי יותר, בהשוואה לאלו הנדבקים בנגיף HIV-1. הממצאים החדשים מבוססים על מחקר בינלאומי חדש, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת The Lancet HIV. ממצאי המחקר מציעים כי יש לשקול התחלת טיפול בשלב מוקדם בכל נשאי HIV, ולא רק אלו עם זיהום בנגיף HIV-1.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, פתוח. המחקר כלל את כל השוטרים שעבדו בקביעות בתחנות משטרה באזורים כפריים ועירוניים ברפובליקת גינאה ביסאו באפריקה מפברואר, 1990. הם המשיכו לכלול משתתפים עד סוף חודש ספטמבר בשנת 2009 והמעקב אחר נוכחות זיהום בנגיף HIV-1 או HIV-2 נמשך עד סוף ספטמבר, 2013. החוקרים אספו דגימות דם בעת הגיוס ולאחר מכן קבעו ביקורים שנתיים בתחנות המשטרה.
נתונים אודות 2,984 משתתפים נוספים, שלא נדבקו בנגיף HIV, נאספו מאותה אוכלוסיה ושימשו להערכת ההשפעה של תמותה טבעית על התמותה משנית ל-HIV.
החוקרים מדווחים כי 872 משתתפים נמצאו חיוביים לנגיף HIV במהלך 23 שנות המחקר: 408 נשאו נגיף HIV-1 (183 נדבקו לפני הגיוס ו-225 נדבקו לאחר הגיוס למחקר) ו-464 נשאו נגיפי HIV-2 (377 נדבקו טרם הגיוס למחקר ו-87 נדבקו בנגיף לאחר הגיוס למחקר).
חציון הזמן מהדבקה בנגיף HIV ועד התפתחות איידס עמד על 6.2 שנים במקרים של זיהום בנגיף HIV-1 ועל 14.3 שנים במקרים של זיהום בנגיף HIV-2. חציון משך ההישרדות לאחר הדבקה בנגיף HIV עמד על 8.2 שנים בנשאי HIV-1 ועל 15.6 שנים בנשאי HIV-2. התוצאות היו דומות בקרב אלו שנדבקו בנגיפי HIV-1 ו-HIV-2 טרם הגיוס למחקר. מהשוואה לאלו שלא נדבקו בנגיפים אלו עלה כי לתמותה טבעית לא הייתה השפעה רבה על תוצאות המחקר.
הריכוז הממוצע של תאי CD4 היה גבוה יותר בנשאי HIV-2, בהשוואה לנשאי HIV-1 בשלב מוקדם של הזיהום (28% לעומת 22.3%), עם ירידה בקצב איטי יותר (0.4% לעומת 0.9% בשנה). נשאי HIV-2 פיתחו תסמונת איידס קלינית בריכוז CD4 ממוצע גבוה יותר (18.2%), בהשוואה לנשאי HIV-1 (8.2%).
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בהעדר טיפול אנטי-רטרוויראלי, הן בנשאי HIV-1 והן בנשאי HIV-2 קיימת סבירות גבוהה להתפתחות ותמותה עקב תסמונת איידס.
Lancet HIV 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!