מנתונים חדשים עולה כי הסיכוי לקבלת טיפול בסטטינים ואספירין לפי ההנחיות הרבה יותר נמוך במטופלים נשאי HIV, בהשוואה לאלו שאינם נשאי הנגיף, כך עולה מנתונים חדשים מארצות הברית, שפורסמו במהלך חודש נובמבר בכתב העת Journal of the American Heart Association.  עם זאת, החוקרים לא זיהו מגמה דומה בהערכת הטיפול התרופתי לאיזון יתר לחץ דם.

החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי מייצג של נשאי HIV ומטופלים שאינם נשאי HIV בגילאי 40-79 שנים, שלקחו חלק בסקר National Ambulatory Medical Care Survey/National Hospital Ambulatory Medical Care Survey בין השנים 2006-2013. הם ביקשו להעריך את מגמות הטיפול במחלות לב וכלי דם בהתאם לקווים המנחים המקובלים.

החוקרים זיהו 1,631 ביקורים ע”י נשאי HIV ו-226,862 ביקורים ע”י מטופלים שאינם נשאי הנגיף, להם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. אלו ייצגו 2.2 מיליון ו-602 מיליון ביקורים בשנה בארצות הברית, בהתאמה.

שיעור הביקורים ע”י נשאי HIV לעומת מבוגרים שאינם נשאי הנגיף עם טיפול באספירין/נוגדי-טסיות, כאשר החולים התאימו לפי ההנחיות לטיפול במסגרת מניעה ראשונית או סבלו ממחלה קרדיווסקולארית, עמד על 5.1% לעומת 13.8%; שיעור הביקורים עם טיפול בסטטינים כאשר החולים סבלו מסוכרת, מחלה קרדיווסקולארית, או דיסליפידמיה, עמד על 23.6% לעומת 35.8%. לא תועדו הבדלים בטיפול התרופתי לאיזון יתר לחץ דם (53.4% לעומת 58.6%), ייעוץ תזונתי/פעילות גופנית (14.9% לעומת 16.9%), או טיפול תרופתי/ייעוץ להפסקת עישון (18.8% לעומת 22.4%) בין נשאי HIV ואלו שאינם נשאי HIV, בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי רופאים נוטים לתת-טיפול לאיזון מחלות לב וכלי דם בנשאי HIV, עם סיכוי נמוך יותר למתן טיפול באספירין או סטטינים בנשאי HIV בסיכון מוגבר ממצאים העשויים לספק הסבר חלקי לשיעור הגבוה יותר של סיבוכים קרדיווסקולאריים בנשאי HIV. הם קוראים לקובעי המדיניות ולאיגודים המקצועיים להתמקד בשיפור איכות הטיפול הקרדיווסקולארי הניתן לנשאי HIV.

J Am Heart Assoc 2017

לידיעה במדסקייפ