למינים השונים של HIV-1 יש כנראה מנגנונים שונים של עמידות כנגד טיפול אנטי-ויראלי, מכך עולה שיתכן וניתן יהיה לשפר את האפקטיביות של הטיפול ע”י זיהוי הגנוטיפ של הנגיף לפני התחלת הטיפול.
“מחקרים קודמים לא הוכיחו הבדלים שכאלו” ציינו החוקרים.
החוקרים ביצעו אנליזה לרצף מהגנום של מינים שונים של הוירוס HIV-1 שנלקח מ- 583 חולים עם HIV חיובי ואשר לא הגיבו לטיפול האנטי-ויראלי.
המינים שבודדו היו B, הנפוץ יותר בגברים שמקיימים יחסי מין הומוסקסואלים (n=299) ו-B/F השכיח בקרב הטרוסקסואלים ומכורים לסמים (n=284).
נמצא ש- 12 מתוך 20 מוטציות שאחראיות לעמידות למעכבי פרוטאז שונות בין המינים השונים של HIV-1, למשל המוטציה במיקום 82 שמיוחסת לה העמידות לתרופות: ריטונוויר, אינדינוויר ולופינוויר.
לעומת זאת לגבי המוטציות שמקנות עמידות כנגד reverse transcriptase inhibitors נמצאו הבדלים רק ב- 3 מתוך 34 אתרים.
“בגלל ההבדלים הגדולים במנגנון העמידות למעכבי הפרוטאז בין המינים השונים של הוירוס יש לשקול שמירת התרופות מסוג זה לטיפול באוכלוסיות שבהן המחלה יותר הומוגנית” כתבו החוקרים.
כעת בודקים החוקרים האם בנדבקים חדשים מופיע אותו אופן של עמידות וממצאים ראשונים מעלים את החשד שרצפים שאחראיים למנגנוני עמידות אכן חודרים לקהילה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!