בהנחיות עדכניות מטעם ה-AAP (American Academy of Pediatrics) אודות ADHD (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) מדגישים המומחים את הצורך בהמשך טיפול צוותי, הכולל מומחים ברפואה ובבריאות הנפש, כמו גם את בני המשפחה וצוות בית הספר. ההמלצות מדגישות גם את חשיבות זיהוי מחלות נלוות, דוגמת דיכאון וקשיי למידה.

מדובר בגרסה השניה של ההנחיות הקליניות לטיפול ב-ADHD, אשר פורסמו לראשונה בשנת 2001 ועודכנו לאחרונה בשנת 2011.

אחד השינויים העיקריים נוגע לסקירה חדשה של הספרות, עם עניין מיוחד בנתונים שפורסמו וסיפקו בסיס עדויות להמלצות הנוכחיות. ההנחיות כוללות עדכון של החלק אודות הטיפול הרפואי וההתנהגותי. טיפולים ל-ADHD נותרו ברובם ללא שינוי; הכותבים מדגישים את הצורך בהמשך טיפול רפואי ותיאום עם צוותי בית ספר ואחרים בקהילה.

אחת ההמלצות העיקריות נוגעת לילדים בגילאי 4-5 שנים, בהם טיפול קו-ראשון צריך לכלול הדרכה מבוססת-ראיות של ההורים אודות טיפול התנהגותי ו/או התערבויות התנהגותיות בכיתה. טיפולים תרופתיים יכולים גם להיות בשימוש, אך הדגש כעת הוא על טיפול התנהגותי כטיפול קו-ראשון. מחקרים מעידים כי יש תועלת מסוימת להכשרה דומה של ההורים והמורים בטיפול התנהגותי לתלמידי תיכון עם ADHD.

ההנחיות מספקות המלצות לשילת גורמים אפשריים אחרים לתסמיני חולים ולזיהוי תחלואה נלווית, כולל דיכאון, חרדה, הפרעות שימוש בחומרים, אוטיזם וטראומה.

Pediatrics. Published online September 30, 2019

לידיעה במדסקייפ