שינויים בפעילות המוחית, דוגמת עיכוב ושינויים בפעילות הקורטקס המוטורי, בחולים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) עשויים להוביל לאבחנה מדויקת יותר של ההפרעה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בהשוואה לילדים עם התפתחות תקינה, בילדים עם ADHD תועד ליקוי ב-SICI (Short Interval Cortical Inhibition) של פוטנציאלי פעולה מוטוריים בעקבות גירוי מגנטי מוחי בקורטקס המוטורי (M1). במטרה לקבוע אם שינויים בפיזיולוגיה ב-M1 משקפים גם הפרעה התנהגותית בעלת חשיבות קלינית, הם ביקשו לבחון את הפיזיולוגיה במהלך משימת בקרה קוגניטיבית עם פעילות/עיכוב תגובה מוטורית.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת, שכלל דירוג התנהגותי והערכת כישורים חברתיים, כמו גם פיזיולוגיה של M1 ב-131 ילדים בגילאי 8-12 שנים (66 ילדים עם ADHD: גיל ממוצע של 10.5 שנים, 43 בנים; 65 ביקורות: גיל ממוצע של 10.6 שנים, 42 בנים).

התוצאים העיקריים כללו את אמפליטודת פוטנציאל פעולה מוטורי ו-SICI, אשר נבחנה במהלך מ נוחה ובמהלך סמן עצירה במשימת מכונית מרוץ (Slater-Hammel), עם פולסים של גירוי מוחי מגנטי שניתנו 150 מילי-שניות לפני ליעד פעולה ולאחר אות דינאמי לעצירה.

מהנתונים עולה כי התגובה לאות לפעול הייתה איטית ווריאבילית יותר בחולים עם ADHD. בילדים עם ADHD הודגם פחות SICI במנוחה ובמהלך אות לפעולה ולעצירה. האקסטיביליות של M1 במנוחה הייתה מוגברת במהלך אות לעצור.

החוקרים זיהו הבדלים ביכולת ביצוע המשימה לפי TRUM (Task-Related Up-Modulation) בין הקבוצות ובתוך הקבוצות, כאשר ירידה ניכרת יותר ביכולת ביצוע המשימה נקשרה עם דירוג חמור יותר של התנהגות ילדים עם ADHD וזמני תגובה איטיים יותר לסמן לעצור.

בילדים עם ADHD ניתן לזהות שינויים בפיזיולוגיה של הקורטקס המוטורי. דרושים מחקרים נוספים להערכת הקשר בין מדדים פיזיולוגיים שונים, כולל SICI ו-TRUM, עם תסמיני ADHD ומדדי בקרה קוגניטיבית.

Neurology, July 17, 2019

לידיעה במדסקייפ