שיעורי ההימצאות של אופיואידים בדם של קורבנות אובדנות עלו למעלה מכפליים במהלך העשור האחרון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מארצות הברית, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש באופיואידים מעלה משמעותית את הסיכון לאובדנות בשלושה דרכים. ראשית, אופיואידים הם נוגדי-דיכאון ומחקרים הוכיחו כי באלו המשתמשים בתרופות אלו חלה עליה של 50-100% בסיכון להתפתחות דיכאון. בנוסף, אופיואידים הם ממכרים ומובילים להפרעות שימוש בחומרים, אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לאובדנות. לסיום, אופיואידים מובילים למצב של חוסר עכבות, כאשר קיים סיכון גבוה יותר לפעילויות אימפולסיביות דוגמת אובדנות.

במידה וישנו בקבוק אופיואידים זמין בארון התרופות, כפי שקורה היום בבתיהם של יותר ויותר אמריקאים, הדבר מקביל לאחזקת אקדח טעון בבית מבחינת הסיכון לאובדנות.

החוקרים בחנו 6,262 מקרי אובדנות בין 2006-2017. מבין אלו, 750 קורבנות (12%) היו חיוביים לאופיואידים.

בהשוואה לקורבנות אחרים של מעשי אובדנות, החוקרים מדווחים כי בקרב אלו עם עדות לאופיואידים בדם תועדה שכיחות גבוהה יותר של נשים, גזע לבן ונוכחות קוקאין בדם, אך מנגד, זוהתה שכיחות נמוכה יותר של שכרות על-רקע אלכוהול.

החוקרים זיהו ירידה קלה בשימוש בקוקאין והם משערים כי הירידה עשויה לנבוע מכך שחלקם מחליפים כעת קוקאין באופיואידים. ממודל אנליטי מתוקן לשינויים לאורך כל 11 השנים וכן תקנון לגיל, מין וגזע, עלה כי שיעור השימוש באופיואידים עלה כמעט כפליים במהלך תקופה זו (יחס סיכויים של 1.92).

בנוסף, מניתוח נתונים שלא לקח בחשבון תמותה עקב מינון-יתר של אופיואידים ובחן רק מעשי אובדנות בשיטות אחרות, דוגמת תליה או שימוש בכלי נשק, עלה כי שכיחות נוכחות אופיואידים הייתה גבוהה כפליים בקורבנות אלו (יחס סיכויים של 2.19).

העליה תועדה בעיקר במהלך 4-5 השנים האחרונות והייתה הבולטת ביותר בקרב אפריקאים-אמריקאים. הנטייה הייתה גדולה כפליים באוכלוסיה כולה, אך בקרב אפריקאים-אמריקאים, שיעור האופיואידים בקרב אלו שמתו לאחר מעשה אובדני למעשה עלה כמעט פי שש.

החוקרים מדגישים כי לא ברור אם קיים קשר סיבתי בין העליה במעשי אובדנות ובין העליה בשימוש באופיואידים.

מתוך כנס ה-APA

לידיעה במדסקייפ